רבי אברהם הגר בזמן הגר״א

בזמנו של רבינו הגר״א היה גר צדק, ושמו אברהם בן אברהם.  הוא נולד למשפחה ידועה ועשירה בפולין, משפחת פוטוצקי.  כשהוא היה תלמיד לכהונת כמורה קתולית, התעוררו בלבו ספקות רבות אודות עיקרי אמונתם, עד שנתוודע אל קיומו של התנ״ך.  הוא למד אצל רב אחד בסתר, עד שנקשרה נפשו עם התורה.  הוא התגייר באמסטרדם. ורבי אברהם הגיע לווילנה, לבוש כאחד ה״פרושים", ישב ולמד יומם ולילה ש״ס ופוסקים.  אבל, היה מלשין, והדבר נודע למלכות.  רבי אברהם נתפס בידי שוטרים, והשוטרים הביאו אותו לידי הבישוף המקומי בווילנה.  גזרו עליו מיתה בשריפה.  אז רבינו הגר״א שלח אליו שליח והציע לו שיצילו מידי המענים אותו, על ידי שמות הקדושים על פי חכמת הקבלה.  אבל הגר צדק השיבו, כי מאז שהכיר בבורא עולם הוא מוכן למסור את נשמתו על קידוש השם, ואיננו מסכים לוותר על המעמד הנשגב של "קידוש השם", ולהחליפו תמורת הגוף החומרי.  אלא, ספק הלכתי עלה בלבו של רבי אברהם לקראת דרכו האחרונה אל המוקד שהוכן עבורו, האם על פי דין תורה הוא חייב להאט את צעדיו, כדי להציל עצמו "לחיי שעה", ולהרויח עוד כמה דקות של חיים.  או שמא מחייבת מצות קידוש ה' דוקא להזדרז ולמהר, משום "זריזים מקדימים למצוות", ובכך להגדיל גם את מעשה הקידוש ה'.  הוציאו אותו מבית הסוהר.  רבי אברהם עשה בצעידה דרך רחובות אל המוקד.  יהודי העיר שחששו ממעשי נקמה על ידי ההמון הנוצרי, הסתגרו בבתיהם מאחורי דלתות נעלות ותריסים מוגפים.  ואולם, כשעבר הגר צדק תחת חלון ביתו של רבינו הגר״א, פתח זה את החלון וקרא לעברו: "רבי אברהם, לך בזריזות!"  יצא רבינו הגר״א והכריע עבורו את ההלכה, כי מוטב שיאיץ את צעדיו כדי לקדש שם שמים, ויפה שעה אחת קודם.  רבי אברהם נהרג על קידוש השם, אך לא לפני שבירך על מצות קידוש השם, בברכת "ברוך מקדש את שמך ברבים", וקרא בקול גדול "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".  אמר רבינו הגר״א: "אם היו שם עשרה כשרים מישראל לענות אמן על ברכתו, כבר היה משיח בא" ("הגאון" פרק לב).  לקדש שם שמים בשלמות בלי חשבונות, זוהי הדרך שפנחס הלך בה, זוהי הדרך שרבי אברהם הלך בה, וזוהי מדרגת הגאולה.  שבת שלום.