הרב יוסף שני שליט״א גדול המקובלים בימינו נכדו של ראש הל״ו הצדיקים הנסתרים חכם מנחם מנשה בעל הספר אהבת חיים וכך כתב הרב בסיפור שגם סיפר לי באופן אישי:
"ח' שלום זכה להרביץ תורה כר' חייא, שאמרו חז״ל (מסכת בבא מציעא) שעקב כך מעלתו בעולם הבא גדולה משאר הצדיקים ושהוא ובניו התנאים הקדושים יהורה וחזקיה ערכם כערך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב זיע״א.
אכן כן, חדשות אני מגיד שח' שלום בגן עדן יש לו קשר ישיר עם האבות הקדושים בצורה מופלאה. יודע אני זאת ממעשה שהיה אתי לפני כמה שנים, וזה פרטי המעשה.
לפני כעשרים שנה השגתי קמיע מכסף של חותם שלמה המלך עליו השלום בנוסח מיוחד ומדוקדק, וכבר אמרו חז״ל. (זהר פ' משפטים קי״ב: ופ' פנחס רל״ג. וקהלת רבה פ' ב) שבאמרו "שבתי ואראה" היה זה שרכב על נשר שלקחו להרי חושך וכדו' ושם ראה נסתרות שמבראשית. ומצאתי מורה שלמדני כיצד להשתמש בו כדרך שהשתמש בו שלמה, אבל לא עליתי בעצמי אלא הדרכתי אחרים כיצד לגרום לנשר שיבא וירכבו עליו ואנווטם לאן ילכו עמו ויספרו את אשר רואות עיניהם ודאגתי שישובו בריאים ושלמים.
והענין הוא שישב האדם בתנוחת הרפיה כשהקמיע בידו ויעצום עיניו וימתין איזה רגעים עד שיראה בעיניו העצומות רקע לבן ואז יכוון בשם הוי״ה בצבע לבן כתוב על הרקע ומאותו רגע חייב הוא להיות עמי בקשר רצוף ולספר לי כל מה שהוא רואה כדי שאנחהו בדרך הנכונה ולא יפול בידי החצונים ה' ישמור. ולפתע יראה שדה, ואז אם יראה אריה יזהר ממנו שלא לפגשו ופעמים מגיעים כל מיני חצונים בדמות צדיקים ומפתים אותו להמשך אחריהם ותפקידי להזהירו מפניהם ולגרשם או להשמידם על ידי פסוקים שאומר אני לו לאמרם בפה הרוחני של חלק מרוחו שיוצא ממנו ולא בגופו הגשמי המונח על הכסא. ולהמתין עד שיגיע נשר גדול ורחב וירמוז לו אם מוכן לקחתו עמו, ועלי לבקש מהנשר לאן שיקחהו ולהשגיח במעקב צמוד לאן הם הולכים ולכך שישיבהו חזרה עד סמוך לגופו שיוכל לשוב ולהכנס בה חזרה.
רבים הם שעלו דרכי בדרך זו עם הנשר והגיעו לגן עדן או גהינם וספרו לפני הקהל שצפה בעלייתם את אשר ראו עיניהם. היו כאלה שכלל הנשר לא יצא לקראתם, והיו שהגיע ונמנע מלהעלותם ובכלל אלה היו כל אותם שחטאו עם גויה ה' יצילנו. מרוב הפעמים כבר ידעתי בעל פה את הדרך המובילה לגן עדן שלאחר דאיה מעל להרים גבוהים מופיע ים ולאחר חצייתו היה נוחת הנשר בגן עדן על ראש כפה עגולה של אחד הבתים והרוכב ירד והתהלך בה כשהוא שומר על קשר עין עם הנשר, ושוחח עם הנקראים בדרכו ביניהם היו גם גדולי האומה כמשה רבינו ואהרן הכהן ושמעו מהם דברים מופלאים, לקהל הצופה שהכיר את העולה וידע כמה רחוק הוא מלדמיין ולומר דברים אלו, גרם הדבר להתעורר ולשוב בתשובה. גם ההולכים לגהינם סיפרו שראו רשעים תלויים בלשונם או בזרועותיהם ונשים התלויות בשערן או בדדיהן לפי החטא בו חטאו והאש בוערת מתחתם וצעקותיהם מקפיאות דם. היו ששלחתים לבית דין של מעלה וכמה פעמים בית הדין לא הרשה להם להכנס, ופעם אחת לאחר צום שעשיתי שלחתי נער אחד לב״ד של מעלה והגיע באמצע שדנו אותי והקטגור מנעו מלהכנס. והבנתי ממנו שכל מוצאי צום של תשובה שהאדם עושה, דנים אותו מהדש.
כמה שנים עסקתי בזה באופן קבוע והתידדתי עם הנשר, עד שפעם אחת לפני שיגיע הנשר, הוריתי לאדם בטעות שיאמר פסוק השייך לעולם התוהו ובא נשר מאותו עולם להעלותו אליהם, ונאלצתי להרוג נשר זה על ידי פסוקים מיוחדים כדי להציל את האדם שבטעות הכנסתיו למקום שכזה, ובאחד הפעמים שלאחר מכן הנשר שהייתי רגיל עמו אמר לי שמשמים בקשו שאפסיק לעסוק בזה. ספר שלם מעניין ומותח אפשר לכתוב על העולים דרכי ודבריהם ואין זה המקום.
באותם שנים נזדמן לי להתארח אצל אדם ירא שמים שסיפר לי בכאב לב איך בניו שהתחנכו בתלמודי תורה וישיבות קטנות, עקב השכונה החילונית בה הוא גר נמשכו בניו אחרי בני השכונה ופרקו עול והנם מחללי שבת בפרהסיא ובקש את עצתי.
היות ושני בניו נמצאו בבית הצעתי לצעיר שבהם בשם ר. לעלות על הנשר ולראות בעיניו את האמת, כי טוב מראה עיניים ממשמע אזניים, והסכים. מיד ישב הוא על הספה כשאביו ואחיו יושבים ועוקבים אחר הנעשה.
לתדהמתי, לאחר רגעים בודדים של הרפיה כשהקמיע בידו, הגיע הנשר שש לקראתו ובקשו לעלות וללכת עמו, בקשתי מהנשר שיקחהו לגן עדן והבטיח לי שכן יעשה, אמנם כשתיאר לי הבחור את הדרך בה הם הולכים הבנתי שאין זו הדרך לגן עדן, ואמרתי לנשר אין זו הדרך לגן עדן ולאן אתם הולכים, הנשר אמר לבחור לומר לי שאכן בסופו של דבר יביאהו לגן עדן אבל קודם לכן יש לו ללכת עמו למקום אחר כפי שצווהו משמים, לפתע הבחור סיפר שהם מנמיכים לתוך מקום חושך עלטה וערפל, נלחצתי ובקשתי מאחיו שיביא לי תפילין אותם שמתי בידי הבחור והשבעתי בהם את הנשר שיקחהו מיד לגן עדן או שישיבהו לגופו. הנשר אמר לבחור לומר לי שאין מה לפחוד מבטיח הוא שהבחור גם יבקר בגן עדן וגם ישוב לגופו אם ירצה, אבל תחילה יש לו לראות דברים אחרים על פי פקודה שקיבל משמים, לא הבנתי מה לבחור ולדבר זה שמעולם לא קרה לי עם עשרות רבות של בני אדם, ואז הבחור אמר אני רואה למטה שדה גדול מואר באור שמש מלא בהמות וחיות ואנחנו נוחתים לקראתו, לפתע הוא צעק, אני רואה את "מושיקו" מתקרב אלי. כששמעו אביו ואחיו את השם "מושיקו" המתח הגדול בו היו גבר, וחרדה עמוקה שרתה על פניהם, שאלתי אותם מי הוא "מושיקו". והשיבו, חברו של הבחור ובן גילו שנהרג לפני כמה שבועות ביום שבת כשנהג במכונית וגרם לתאונה. תוך כדי דבריהם אמר הבחור "מושיקו" עומד לידי בוכה ומתחנן ואומר, כל בהמות וחיות אלו מחכות לנשמות רשעים שיכנסו בהם, וגם אותי עומדים להכניס בגוף אחד מהם, אנא בקש מהורי שיעשו תיקון דחוף לנשמתי להציל אותי מעונש מר זה. משסיים אמר עכשיו אנו ממריאים שנית למקום החושך. לאחר כמה דקות אמר אנחנו דואים בחושך ורואה אני מרחוק את הגיהינום כים של אש ששוחים בתוכו בני אדם בבכי נוראי. לאחר מכן אמר, יצאנו אל האור בדרכנו לגן עדן, ותיאר את הדרך המוכרת לי כולל ההרים
והים ואמר אנחנו כעת מעל גן עדן עומדים לנחות בה, איזה תענוג של מראות שושנים ופרחים וריחותיהם הנעימים.
כשהודיע שנחתו, אמרתי לו שירד מעל הנשר ויצעד רגלי לכוון בני אדם שימצא בדרכו. ואמר לי, הנשר לא מרשה לי לרדת וצועד על קרקע הגן כשאני רוכב עליו ואנחנו מתקדמים לקראת אדם זקן הבא לקראתינו מרחוק. כשהתקדמו יותר אמר, אני מכיר את הזקן זה הרב שקבלנו את ברכתו בבית חולים כששכב במחלקה ליד החדר שאמא היתה בו. ואז אמר לי האב שהכוונה לח' שלום לופס זצ״ל רבה של עכו ששכב חולה כשאשתו היתה מטופלת בחדר הסמוך וכשבא עם בניו לבקרה נכנסו לחדרו וקבלו את ברכתו. המשיך הבחור וסיפר שהרב מנחה את הנשר איך לקחת אותי למקום אחר שעלי להמצא שם. משסיימו לדבר אמר הבחור אנחנו ממריאים גבוה בשמים של גן עדן לכוון השמש. פחד אחז בי כי מעולם לא היה לי מקרה דומה ובקשתי מהנשר שיוותר על הרעיון וישיבהו לגופו, הנשר ענה לי אני ממלא הוראות ואין בידי לעשות אחרת.
לאחר כמה רגעים אמר הבחור אני רואה מרחוק ארמון שיש לבן ושומע קול ניגון נעים ששובה את הלב ואנחנו מתקדמים אליו. לפתע אמר אני רואה שתי שורות של מלאכים או נשמות בני אדם ששרים את המנגינה ואני והנשר עוברים ביניהם ונכנסים לתוך הארמון. והנה אנחנו ניצבים במרכז אולם ענק ולמולי יושבים האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב, ואברהם מצביע עלי ושואל את יצחק האתה זוכר אותו, ויצחק משיבו ודאי, ושניהם שמחים בכל לבם לראות אותי, ויעקב יושב מן הצד ולא מתעניין בי כלל.
אמרתי לו תגש לאבות ותנשק את ידיהם, ומיד אמר לו אברהם אבינו "אל תתקרב כי אתה טמא". אמרתי לו שישאל את יצחק מה פשר הדברים, ויצחק השיב. כשאבא היה הולך וקורא בשם ה', היה אחד שהסית את הקהל נגד אבא ודבריו, וגרם לאנשים שירצו לפגוע בו, ואתה באת עם אבא והגנת עליו מכל הקמים עליו, ואבא מכיר לך טובה גדולה על כך, וכשראינו שיצאת מהגוף בקשנו לראותך מתוך אהבתינו לך, ותדע שאותו אדם שעמד כנגד אבא, זה אלפי שנים שנמצא בגהינם כשעל ראשו אבן רחיים המכופף את קומתו בייסורים נוראים ללא הפוגה.
ואברהם אמר לבחור אולי תסכים לא לשוב לגוף ולהשאר כאן עמנו. כששמעתי זאת מהבחור, פחד אחז בי שמא יסכים ואז אביו ידרוש את דמו ממני, אבל מפני כבוד אברהם אבינו שתקתי, והבחור מצד עצמו סרב. ואז אמר לו אברהם אבינו שוב לגופך לשבוע ימים ואחר כך תבא אלינו לכאן, וגם לזאת הבחור סרב.
אמר הבחור אני רואה שאברהם כותב משהו בפתק ושם בפי הנשר ואנחנו יוצאים כשהאבות מנופפים לי בידיהם לשלום, ונשמות הצדיקים או מלאכי השרת איני יודע מי הם מחייכים לעברי וממשיכים בנגינתם המיוחדת. והנה אנחנו נוחתים לכוון קרקע גן עדן.
כשנחתו, סיפר הבחור שהנה הנשר לוקח אותו לחורשת עצים ומעמידו מתחת אחד העצים ומניח את הפתק שכתב אברהם אבינו בראש העץ ומהעץ נשפכים מים רבים עליו ושוטפים את כולו כמה פעמים, שאלתי את הנשר מה עניין זה, והשיב שאברהם צוה על זה כדי לטהר את הבחור מכל פגמיו וטומאותיו, כדי שאם יחליט להצטרף אליהם יכנס כשהוא נקי מחלאת עוונותיו. לאחר מכן הם שבו בדרך הידועה והמוכרת לי והנשר הוריד אותו ברחבה שמול ביתו והוא אמר הנה ירדתי מעל הנשר ומתקדם לכוון הבית, ולאחר כמה רגעים אמר, הנה אני עולה במדרגות ונכנס פנימה, הנה גופי מולי ואני חודר לתוכו ופקח את עיניו. היה זה ביום חמישי בשבת קודש, ופנינו לבית הוריו של "מושיקו" ואמרתי להם שמושיקו בקש שיעשו תקון לנפשו. למחרת ביום הששי לקחתי את הבחור לטבול במעיין לכבוד שבת קודש ובקשתי ממנו להקפיד בשמירת שבת קודש ולא רצה להבטיח ונאמר לי שלא שמר שבת כהלכתה. בשבת שלאחריה נסע במכונית ביום השבת ונפגע בתאונה ואבד את ההכרה. במוצאי שבת טלפן אלי האב בבכי וסיפר לי מה שקרה, מיד הוספתי לו שם וחזר להכרתו ונרפא כמעט לגמרי. ולמרות כל זאת לא חזר בתשובה כי הבחירה לא נשללת מאדם למרות כל מה שידע ויראה.
זה כחו של ח' שלום זיע״א שהיה ר' חייא של ימינו בהרבצת תורה לילדי ישראל ובהקמת עולמה של תורה. זכותו תגן עלינו אמן."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה