בס''ד
בימי מלכות פרנץ יוזעף היו חייבים לתלות תמונת דיוקנו של הקיסר בכל מקום שהיו רבים מצויין שם, ואכן מפני השלום תלו בני ישראל בבתי כנסיות בבתי מדרשות את תמונתו במקום מכובד, פעם הגיע הקיסר לבקר בעיר קראקא, והנה שונאי ישראל שרצו להצר ליהודים, שיברו את תמונת הקיסר שהיתה תלויה בביהמ״ד, ואכן, כאשר ביקר שם הקיסר ולא מצא את 'דמות דיוקנו' היה בטוח שמרדו בו היהודים, ובעת שנפגש עם המרא דאתרא הגאון רבי שמעון סופר זצ״ל שאלו בפנים זועפות, מדוע היהודים מזלזלים בי ואינם תולים תמונתי בביהמ "ד, שמע הגר״ש סופר את שאלתו ולא הבין מאי קאמר, שהרי תמיד היתה התמונה קבועה בבי מדרשא והקפידו לחלוק כבוד למלכות, אמנם בחכמתו הבין מיד שכנראה יד בני בליעל במעשה זה כדי להרע לקהילת החרדים לדבר ה', על כן השיב לו על אתר ואמר, הנה בתורה הקדושה נצטווינו להניח תפילין מדי יום ביומו, כמו שנאמר וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפת בין עיניך', והטעם, כדי לייחד יחודו ואחדותו יתברך שמו בעולם, והנה בבוא יום השבת איננו מניחים תפילין דשבת לאו זמן תפילין הוא˙והטעם, כי אז הקב״ה עצמו שורה עלינו כביכול, ונמצא שהשבת עצמה אות היא בין ה ' לישראל, ו 'הנחת תפילין' ביום זה היא כזלזול באות של שב״ק, 'וזו גם הסיבה שניטלה עתה התמונה מכותלי בית המדרש, מפני שאין צורך לשום תמונות בשעה שהקיסר בא לבקרנו בככודו ובעצמו ', ואכן קיבל אותו גוי את תשובתו הפיקחת וחמתו שככה. ועלינו ללמוד מזה גודל קדושת השבת, מה שאין הפה יכול לדבר, שכביכול הקב״ה מלך מלכי המלכים בא לבקר אותנו ומשרה שכינתו עלינו ביום הגדול והקדוש הזה, וזה עצמו האות שייחודו ואחדותו בעולם, וביותר בשבת שקלים שאור פניך עלינו אדון נשא, בוודאי זוכים להשראת השכינה במדריגה גבוהה ונשגבה למאד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה