רגישות למתפלל הרב עמיחי שוקרון

הרב עמיחי שוקרון מרמת גן (עריכה של AI לא מוגה):

## החסד שהוביל לחסד גדול יותר

יש אישה אחת בקהילה שלי שאנחנו משתדלים לעזור לה. אישה מסכנה, לא בריאה, מבוגרת, ואלמנה. היא גרה בדירה של עמידר.

יום אחד היה לה סיפור מאוד חשוב ומשמעותי בדירה שלה, ובשביל זה הייתה צריכה עורך דין מסוים. היא בדקה מי עורך הדין הטוב ביותר בתחום הזה והלכה ופנתה אליו.

עורך הדין אמר לה: "בשביל לייצג אותך במשפטים בדבר הזה אני לוקח 56, 000 אלף שקל פלוס מעמ - סכום גדול! הוא מספר אחד בתחום, זה סכום עצום למען האמת.

האישה התקשרה אליי ואמרה: "תקשיב הרב, אני לא יכולה לעמוד בסכום הזה, אתה חייב לעזור לי!"

אמרתי לה: "גם אם אני ארצה אני לא יכול לעזור לך בסכום הזה."

היא אמרה לי: "לא, תדבר עם עורך הדין שאולי הוא יעשה הנחה."

אמרתי לה: "תקשיבי, זו העבודה שלו ואת יכולה לבקש ממנו הנחה ולהגיד לו שאת במצב לא קל, אבל אני מה יכול לעשות לבקש הנחה?"

היא אמרה לי: "בבקשה הרב, אני צריכה שמישהו ידבר איתו. אין לי בעל, אין לי. . . אני לא יודעת לדבר עם אנשים."

אמרתי לה: "תני לי לדבר איתו, בוא נראה מה אני יכול לעשות." באמת לא ידעתי מה אני הולך לעשות.

אבל התקשרתי אליו, נתנה לי טלפון - עורך דין בשם. . . לא משנה מה השם. ואני מתקשר אליו והוא עונה לי לטלפון.

"כבוד הרב," אני אומר לו, "אנחנו מכירים. . ."

אז הוא אומר לי: "בטח אנחנו מכירים!" והוא סיפר לי איך אנחנו מכירים - עוד מעט אני אסביר לכם מה זה היה.

אני מספר לו את הסיפור של האישה הזאת ואני אומר לו: "56, 000 שקל זה משהו שהיא לא יכולה לעמוד בו."

אז הוא אומר לי: "הרב, מה שתגיד, תקבע מחיר! מה שתגיד, זה מה שיהיה."

אמרתי לו: "אני לא יודע, אני לא מבין בזה. אני גם לא יודע מה המאמצים שלך בדבר הזה וכו'." פה ושם, בסוף הוא לחץ עליי, לחץ עליי, לחץ עליי. . .

אמרתי לו: "40, 000."

הוא אומר לי: "בסדר, אמרת! מה שאמרת זה מה שיהיה."

מפה לשם אני חוזר לאישה ואני מבין שגם 40, 000 אין סיכוי שהיא עומדת בזה. אני חוזר אליו ואומר לו: "תקשיב, גם בזה היא לא עומדת."

אומר לי: "הרב, מה שאתה תגיד זה מה שיהיה."

אני אומר לו: "10, 000 שקל."

זה אומר לי: "איך היא תעמוד ב-10, 000 שקל?"

אמרתי לו: "היא לא תעמוד, אבל אני אדאג לזה. אני ארים את זה מקופה של גמ״ח של בית הכנסת. אתה תקבל."

הוא אומר לי: "מה פתאום מקופה של גמ״ח של בית הכנסת? אז היא לא תשלם כלום והיא יהיה בחינם?"

אמרתי לו: "באמת!"

ואז הוא אומר לי: "כן, מה הסיפור מאיפה אתה מכיר אותי?"

היהודי הזה - אבא שלו נפטר והוא בא לבית הכנסת כדי להגיד קדיש. פשוט באמצע הקדיש הוא התחיל לבכות, הוא נחנק ולא הצליח להמשיך את הקדיש. אז קמתי אליו וחיבקתי אותו. הייתי חזן, ירדתי מהבימה וחיבקתי אותו. אמרתי לו: "לאט לאט, הכל בסדר."

הוא אמר קדיש. בימים שאחר כך, כשגם היה לו קשה, הייתי כל פעם שהיה צריך להגיד קדיש הייתי מגיע אליו, מראה לו בסידור ושם עליו יד. ככה הוא אמר קדיש. אני חושב שרק בשבעה הוא בא להגיד קדיש, אולי אחר כך הוא בא עוד כמה פעמים, אבל בגדול זה היה ממש כמה ימים.

וזה מה שהוא סיפר לי. הוא אמר לי: "אני עדיין זוכר לך את החסד שלך ואת האכפתיות שלך. ומה שאתה תגיד זה מה שאני אעשה."

הקדוש ברוך הוא! סתם! כולו עשיתי זה משהו לא כזה משמעותי - שמתי יד על מישהו שמרמר בבכי כדי שיהיה לו יותר קל להגיד את הקדיש. עשיתי חסד אחד קטן, והקדוש ברוך הוא גלגל את זה שאני אעשה חסד עוד יותר גדול!

כשהיא שמעה שהיא לא צריכה לשלם חמישים ושושה אלף שקל זה בשביל הצלה! זה בשביל הצלה! וברוך השם שהשם זיכה אותי לעשות את החסד הראשון, ובזכות זה גם זכיתי לחסד השני.

מצווה גוררת מצווה!