ו״פקדנו בו לברכה"
פעם אחת בא אלי זוג שלא היו להם ילדים למעלה מתשע שנים. הלכתי אל הרב עם בני הזוג ושאלנו אותו מה לעשות.
הרב אמר לבני הזוג: הנה מחר ראש חודש. כשאתם מתפללים ואומרים:
"זָכְרֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה. וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה".
כשאתם אומרים את המילה "זָכְרֵנוּ" - תכוונו על מה שכתוב כי אלוקים זכר את תפילת האמהות ופקד אותן: "וַיִּזְכֹּר אֱלֹקִים אֶת רָחֵל וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹקִים וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ" (בראשית ל כב).
וכשאתם אומרים "וּפָקְדֵנוּ" תכוונו על מה שאלוקים אמר על שרה: "וה' פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ ה' לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: וַתַּהַר וַתֵּלֶד" וכו' (שם כא א).
וזה היה פלא, כי מיד אחרי שהם היו אצל הרב – האישה נפקדה, ותשעה חודשים אחר כך נולד להם בן.
כשקראתי את הדברים הצטמררתי כולי. בתי שתחיה, מצפה שנים לילדים ולא זכתה להיפקד.
היא ובעלה עשו ניסיונות שונים, אך ללא הועיל. מכיוון שידעתי שבתי לא תקשיב לי אם אומר לה לעשות כך, פניתי לחתני, והוא הסכים שבראש חודש הקרוב נעשה כדברי הרב. לא יאומן, אבל מיד אחרי שחתני ואני עשינו כפי שאמר הרב, בתי נפקדה ב״ה.
(הרב בנימין מכלוף - מתוך: "אביהם של ישראל"")
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה