עניית אמן הלבוש

הָרַב הַלְּבוּשׁ בְּבַחֲרוּתוֹ הָיָה בְּוִינִיצְיָא, וּפַעַם אַחַת עַל שֶׁלֹּא עָנָה "אָמֵן", נִדָּהוּ הָרַב אַבּוּהַב, וְאַחַר כָּךְ פִּיְסוֹ, וְסִפֵּר לוֹ אֵיךְ נֶהֱרַג חָסִיד אֶחָד עַל שֶׁלֹּא עָנָה אָמֵן לְבִרְכַּת כֹּמֶר אֶחָד לְמֶלֶךְ. שֶׁהָיָה הֶחָסִיד מִתְפַּלֵּל מִנְחָה בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיְתָה שָׁעָה עוֹבֶרֶת, וּלְכָךְ הִתְפַּלֵּל בְּזָוִית אַחַת. וְלָכֵן נִדָּהוּ שֶׁתְּכַפֵּר לוֹ מַה שֶּׁלֹּא עָנָה אָמֵן, כִּי הוּא עָווֹן חָמוּר, כַּמּוּ״שׁ בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְגַם אַחַר שֶׁרָאִינוּ שֶׁאֲפִלּוּ בְּמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם נִתְחַיַּב מִיתָה. וְזֶה תֹּרֶף קִצּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַמּוּבָא בְּסֵפֶר מוּסָר קָטָן שֶׁנִּקְרָא "דֶּרֶךְ מֹשֶׁה". (שֵׁם הַגְּדוֹלִים ח״ב מַעֲרֶכֶת לְבוּשׁ)