האיש שאחראי יותר מכל להצלחת "מבצע מוקד" בפתיחת מלחמת ששת הימים
לא אחת אני מוצא עצמי מעורב בסוגיה, האם אי פעם בהיסטוריה הוכרעה מלחמה כל שהיא, ע״י זרוע אווירית בלבד וכך בהקשר לא זהה במדויק לסוגיה אך די קרוב אליה, כלומר מבצע/תקיפה אווירית שהביאה להתמוטטות צבא האויב כולו. בהקשר זה מוזכר או נכרך מעת לעת בסוגיה האמורה, גם "מבצע מוקד," שפתח את מלחמת ששת הימים ובשבוע הבא יחול יום השנה ה־59 למבצע ולמלחמה זו. בטרם נעסוק בפרוט מבצע זה ובאחראי העיקרי להצלחתו, אציין רק למען הדיוק ההיסטורי, שהראשונים שביצעו מבצע בסגנון דומה ובהצלחה מדהימה, היו הגרמנים. בתחילת מבצע "ברברוסה", הפתיעו מטוסי וטייסי הלופטוואפה הגרמני את חיל האוויר של ברה״מ שהיה הגדול בעולם. חרף גודלו היה ח״א של ברה״מ מיושן וחסר ניסיון מבצעי וכך ובתוך זמן קצר, הצליחו הגרמנים להשמיד רבים ממטוסי האויב כשהם עדיין על הקרקע ובתוך כשבוע, לנטרלו כמעט במלואו, אך נחזור עתה למחוזותינו שלנו ול״מבצע מוקד."
לפני ימים ספורים פגשתי באירוע מסוים של "וֵּטֵרָנִים" את תא״ל מיל׳ רפי (רפאל) סברון וזאת לאחר שלא פגשתיו מעל יובל שנים. סברון היה נווט צילום במטוסי מוסקיטו ונווט במבצעים מיוחדים בטייסת המסוקים הראשונה בחיל האוויר, זאת מהמחצית השנייה של שנות החמישים. אחר כך, הכשיר סברון דור שלם של נווטי קרב, עם הגעתם של מטוסי הפנטום הראשונים ארצה החל משנת 1969 ואילך. סברון, איש שקט חביב ונעים הליכות, היה שנים ספורות קודם שהכרתיו, הגורם העיקרי בתכנון "מבצע מוקד" המופלא, שבו במהלך שעתיים וחמישים דקות בלבד בפתיחת מלחמת ששת הימים, השבית ובהמשך אף השמיד חיל האוויר הישראלי את חיילות האוויר של מצרים, סוריה, ירדן וחלק מעיראק גם כן, אך לכך נגיע בהמשך.
במחצית הראשונה של שנות השישים, שירת סברון תחת יאק נבו (מראשוני טייסי הקרב הסילוניים בח״א) כשזה היה אז ראש מחלקת מבצעים במטה חיל האוויר. בכספות החייל הייתה קיימת באותם ימים, תוכנית/פקודה מקפת להשגת עליונות אווירית על חיילות האוויר של מדינות ערב בעת מלחמה, תוכנית שנקראה "תלם." באחד הימים הונחה סברון לבחון ולרענן את פקודת "תלם". כשסיים לבודקה שב למפקדו יאק נבו ואמר לו נחרצות, כי לדעתו פקודה זו הינה, ציטוט: "קשקוש מוחלט ומקומה בפח האשפה" וכמובן שתמך את עמדתו זו בדוגמאות ועובדות שהביא מתוך הפקודה שהייתה רצופה לדעתו בטעויות ושגיאות.
עמדתו של רפי סברון התקבלה והוא הונחה מיידית להכין כמעט בכוחות עצמו, תוכנית מבצעית חדשה להשגת עליונות אווירית על חיילות האוויר של האויב, תכנית שנקראה בשם "מבצע מוקד." התפיסה שלפיה תוכנן המבצע הייתה, שראשית יש לתקוף ובתאום זמנים מדויק את מסלולי שדות התעופה של האויב, על מנת שלא לאפשר להם לבצע המראות כנגד מטוסינו וכן למנוע את נחיתות מטוסיהם שכבר ימצאו אז באוויר. אחר כך היו אמורים מטוסינו לבצע בחופשיות יחסית וכמעט ללא הפרעות (בעידן של טרום טילי הנ״מ/טק״א), יעפי צליפה באמצעות תותחי המטוסים על מנת להשמיד את מטוסי האויב שחנו באותם ימים חשופים בצידי המסלולים (הדת״קים, אותם מחסות הבטון למטוסים, הופיעו אצל אויבנו רק שנים אחר כך וכלקח ישיר של "מבצע מוקד"). לאחר תקיפת והשמדת מטוסי האויב, היו אז מטוסינו אמורים לצלוף על מטרות חיוניות אחרות/נוספות בשדות התעופה כגון: מגדל פיקוח/מתקני קשר, ריכוזי דלק חימוש מתקני תחזוקה וכד׳.
להשגת אפקט פתיחה זה של השבתת מסלולי ההמראה והנחיתה בשדות התעופה של האויב, פותח בארץ רעיון פצצת הפפ״ם (פצצת פיצוח מסלולים) שמנוע האצה רקטי שהותקן בה, היה ניצת לאחר הטלתה ובכך אמור היה לגרום לה להינעץ בעוצמה בעומק המסלול לפני ביצוע הפיצוץ עצמו. באופן זה פצצת הפפ״ם הייתה אמורה לגרום לנזק גדול יותר מזה שהיו גורמות פצצות רגילות ומסלולי השדה המותקף, היו אמורים להיסגר לפרקי זמן ארוכים יותר. רעיון הפפ״ם הועבר להמשך פיתוח לידידינו באותם ימים הצרפתים והם אכן השלימו את העבודה, העניקו לפצצה את השם "דורנדל" (על שם חרב קסומה מהמיתולוגיה הצרפתית) והעניקו לנו את זכויות יצורה במפעלי תע״ש בארץ.
החלק המורכב והקשה יותר בגיבושו ותכנונו של "מבצע מוקד", כלל את הקצאת 197 מטוסי קרב שהורכבו מחמישה סוגי מטוסים שונים, כאשר כ״א מהם אמור היה (או מסוגל היה) לטוס במהירות שונה, כ״א מהם אמור היה לשאת עימו כמות חימוש ודלק שונה ומכאן שגם טיווחי הטיסה לכל סוג מטוס היו אמורים להיות ייחודיים ושונים. יותר מכך, חלק מהמטוסים היו חדשים וטרם הספיקו בחייל אפילו, ללמוד מה הן היכולות/הביצועים המלאים שלהם וחרף זאת, היה על סברון וחבריו, לתכנן נתיבים ופרופילי טיסה ייחודיים לכל סוג מטוס שלנו זאת, על פי מיקום ומרחק הטיסה מבסיסי ח״א הישראלי השונים ועד ליעדיי התקיפה השונים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה