יום חמישי, 11 ביוני 2026

הרב מרדכי אליהו והילד עם המפתחות

אפשר להסביר לתלמיד אחד את אותו הדבר ארבע-מאות פעמים, ואפשר לעשות ארבע-מאות פעמים את אותו הדבר. אבל לפעמים, להורה או למחנך ישנם אילוצים או לחצים שגורמים להתנהלות לא יעילה כלפיהם. הם ממהרים, לא קשובים וכדומה. כך, לפחות כלפי הילד שעומד מולם. הדבר הטבעי ומצוי, כולנו בני אדם.

כשהרב פגש הורה במצב הזה, הוא נתן לאבא להתנהל כדרכו, ואחר כך נתן לו להבין שלכאורה עדיף היה אחרת. הארת הפנים, הנחת, ומה שמסביב, עשו את השיעור כל כך טוב, עד שהמספר, על אף המוסר שקיבל, זוכר זאת כאירוע מעצים.

סיפר הרב יעקב שמעון, ראש ישיבת "נחלת צבי": הרב מרדכי אליהו זצוק״ל ליווה את הישיבה שלנו מיום היווסדה. הוא היה מסייע לנו גם בעצות וגם במכתבים. גם בשיעורים וגם בהמלצות לתורמים. הוא היה אתנו כל העת, מחזיק את ידינו לבל ניחלש אל מול הקשיים הרבים שיש בהחזקת ישיבה לבעלי תשובה.

זה היה באחת הפעמים שבהן הרב בא לישיבתנו לתת שיעור. להפתעתנו הוא בא באוטובוס, ולא יקש הסעה לא בהלוך ולא בחזור. כמובן שלא יכולתי להסכים עם זה שהרב יחזור לביתו באוטובוס. זה לא כבוד התורה. על כן מייד אחרי השיעור הבאתי את המכונית שלי כדי להסיע בה את הרב. במכונית ישב באותה עת ילדי הקטן ושיחק במפתחות של המכונית.

הרב נכנס למכונית, אני יושב ליד כיסא הנהג והילד ממשיך לשחק במפתחות. ביקשתי ממנו בעדינות את המפתחות, והוא סירב. זה לא פשוט לתת לרב להמתין כך, וביקשתי שנית ביתר תקיפות. ואולם הילד סירב לתת לי את המפתחות של המכונית.

בפעם השלישית דרשתי ממנו את המפתחות, ולאחר ששוב מיאן לקחתי אותם ממנו בכוח. הכנסתי את המפתחות לסוויץ', והילד מלווה אותי בצרחות נוראות על החפץ שנטלתי מידיו. האמת היא שלא הייתה לי אפשרות אחרת. לא יכולתי להשאיר את הרב לחכות לרצון הטוב של הילד הקטן שלי.

הרב ישב כל הזמן וחייך בנחת, שלא להלחיץ אותי בנוכחותו. אבל הנחת של הרב לא הקהתה את התחושה שלי שאי אפשר להמתין לרצונו הטוב של ילדי הקטן.

עוד בטרם הספקתי להניע את המכונית, הוציא הרב את המפתחות מהסוויץ' ואמר לי: לא כך. תן אותם לילד חזרה. עשיתי כדבריו של הרב, והוא שלף משהו מכיסו. אני חושב שזו הייתה סוכריה, או אולי חפץ מעניין אחר. הוא אחז בו מול עיניו של הילד, והילד שמט את המפתחות לרצפת המכונית ולקח מה שהרב הושיט לו.

הרב התכופף, הרים את המפתחות, הגיש לי אותם ואמר לי: סע!

זה הסיפור שלי על הרב אליהו. זה הסיפור שאני הולך אתו לכל מקום. אין כאן מופת, אבל יש כאן הנהגות מופתיות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

גיא מדר והציצית שהצילה חיים

מעשה שהיה מנדי שייקביץ "לא לירות! יש לו ציצית" בשמחת תורה תשפ״ד התארחו סא״ל גיא מדר ומשפחתו, תושבי היישוב כרמי קטיף, אצל ...