מסירות רבי פרידא לתלמידו הקשה

על מסירות נפשם של מלמדי התורה אפשר ללמוד מהמעשה עם רבי פרידא, המובא בגמרא בעירובין (דף נ״ד ע״ב).

לרבי פרידא היה תלמיד שלא היה מבין דבר, אלא אם היו מלמדים אותו את הנושא הנלמד ארבע מאות פעם. יום אחד באמצע הלימוד הזמינו את רבי פרידא לדבר מצווה, ולכן התלמיד הסיח דעתו ולא הבין את הלימוד גם אחרי אותן ארבע מאות פעם שלימד אותו רבי פרידא. אמר לו רבי פרידא: "מדוע היום אינך מבין? והרי לימדתיך ארבע מאות פעם!". אמר לו התלמיד: "מאז שהזמינו אותך לדבר המצווה, לא הייתי מרוכז, כיוון שכל הזמן אמרתי לעצמי: 'הנה, עכשיו הרב הולך', ולא הצלחתי להתרכז".

רבי פרידא לא התייאש ואמר לתלמיד שילמד אתו שוב ארבע מאות פעם. השמים התפעלו מאוד ממעשה זה של רבי פרידא, ויצאה בת קול ואמרה: "האם רצונך שתאריך ימים ויוסיפו לך עוד ארבע מאות שנה, או שאתה ובני דורך תזכו לחיי העולם הבא?". רבי פרידא לא חשב על עצמו לבד, הוא בחר בשכר המובטח לכל בני דורו. מייד אמר הקדוש ברוך הוא שבזכות זה יקבל את שתי ההבטחות.

מהמעשה הזה למדנו עד כמה צריכה להיות מסירות נפשם של מלמדי התורה לתלמידיהם. ומכל מקום, זה אינו אלא בתלמיד פרטי, אבל בבית ספר אי אפשר ללמד ילד אחד שמתקשה כמה מאות פעמים, על חשבון כל התלמידים.