הגאון רבי יוסף משאש זצ״ל, רב העיר חיפה, מנהגו בקודש היה שלא לכתוב בימי חול המועד אף דברי תורה, מלבד פעם אחת לגודל אהבת ישראל. וז״ל הרב בשו״ת מים חיים (ח״א סימן שיא):
בערב חג הסוכות בין הערבים הגיעני מכתבך הבהיר, ונשאר על מסגר עד יום ראשון לחולו של מועד אחר תפלת השחר, שאז פתחתי למוסריו. ובקראי עמדתי מרעיד, וערבה לי כל שמחה, ביודעי את כל תוקף הפחד והצער והיגון הנורא אשר אפפו את כבודך, והסובבים הודך, על כי לא היית טהור מקרה לילה בליל יום הכפורים שעבר. והמאמר ידאג כל השנה אינו זז מנגד עיניך, ולא נתנך לנוח לילה ויומם, כי לא תאמין בחייך חלילה.
ובדמע חם הנובע מלבך הטהור אתה שואל ומבקש מצעיר כמוני להשקיט המיית לבבך הסוער כהמון ים בשוא גליו, ולהחיות את נפשך בדברים המיישבים וסמוכים וסועדים את הלב, להודיעך שורש הענין באורך וברוחב. והנה ידידי, אף כי מועלם לא משכתי בשבט סופר בחולו של מועד, עכ״ז ביודעי נאמנה ממכתבך כי פיקוח נפשות שנו כאן, ועיניך מיחלות ומחכות ומצפות ומקות לתשובתי, לכן שנתי את טעמו זאת הפעם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה