עם עלייתם של יהודי צפון אפריקה, עלו גם יהודי קהילת בוגמז שבהרי האטלס. בראש עליית הקהילה עמד הרה״צ ר׳ משה אסולין ששימש רב הכפר. עם הגיעם ארצה, אוכלסו במחנה עליה הנקרא ״הר-טוב״ — הסמוך לבית שמש, ומשם הצפין הרב לישוב אשר לימים נקרא ״כרם בן זמרא״ ובו כיהן כרב הישוב, משם עבר הרב לאחמ״כ לעיר קרית גת. באחד מן הימים,
יזם רב העיר האשכנזי כנס רב רושם, שאליו הוזמן הרב משה אסולין. רב העיר החל נושא דברי פתיחה, ובראש דבריו אמר: ״הרב משה אסולין — הרב החרדי הראשון שאני מכיר מיהודי צפון אפריקה. . . ״ בחושבו שהוא מפרגן לר׳ משה באמירה זו, אולם מיד קם הרב ונעמד על רגליו ואמר לרב העיר: ״אתם הגעתם ארצה מאירופה, אצלכם קיימים מושגים כמו ״חרדי״ ״חילוני״ (בדרך הלצה אמר הרב שניהם מתחילים באות ח׳ מלשון חטאים). אצלנו במרוקו ידענו שיש או יהודי או גוי, וברוך השם קיימים בתי כנסיות לבני העדה אשר בתוכם תמצא מגוון יהודים מכל החברה הישראלית, וכך ראיתי אצל יוצאי תימן, כי אנו רוצים להמשיך את הדרך המסורה לנו מרבותינו דור אחר דור עוד מימי בית שני ואף קודם לכן. וצריך לעמוד על משמר בתי הכנסת כלשונם — כנסת מלשון התכנסות, לשם קירבה לבורא, ומעולם לא עירבו דעות אישיות, על אף שודאי שלכל אחד יש דעה אישית. אבל מקומם בודאי לא בבית הכנסת, ותמיד ידעו אבותינו ורבותינו לשמור על קדושת בית הכנסת. וקדומני שמשתייכים למפלגה כזאת או אחרת ועוסקים בכך בקהילה, דבר שגורם לחילול ה׳ ומציאות שלא היתה קיימת בצפון אפריקה, וצריכים להתכונן לבנין המקדש אשר גם שם לא יהיו מפלגות. . .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה