הגה״צ המקובל רבי יצחק כדורי זצ״ל היה ידוע כמומחה גדול גם לכתיבת קמיעות. באחת הפעמים הרב כתב קמיע שזמן כתיבתו היה זמן רב מאד. הרבנית ע״ה ראתה שהרב מתאחר לבא ולאכול, ניגשה לחדר של קבלת קהל, ובאותו זמן הרב היה רכון על כתיבת הקמיע, וכולו מרוכז בכך. הרבנית ניגשה לרב, ומרב שקיעתו של הרב, ניבהל וכל הדיו נישפך על הקמיע אחר עמל רב.
נו, מה הרב יגיב לאחר שכל עמלו הלך לטמיון? — הרב חייך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה