מורנו הרב בעל נשמת חיים משאש הניח תרנגול לשוחטו לכבוד שבת, והנה לקרת יום שישי נגנב התרנגול מביתו ובכל העיר לא היה בנמצא לא עוף ולא בשר. נתעצב הרב שלא יכול לכבד את השבת, ואז יצא מפי הרב קללה על הגונב, ומיד לאחריה נתעצב הרב איך קלל את הגנב. אף בירך את הגנב שתהפוך הקללה לברכה, אך שגגה יצאה מפי השליט.
והנה בערב שבת הגנב טעם מהעוף, תיכף נתקע הבשר בגרונו. מיד אמו של הגנב הזקנה הלכה לבית הרב שיברך את בנה. מיד הצדיק לחש דבר מה על כוס מים והוסיף שתיתן לבנה לשתות ויעבור מגרונו. ומיד הגיע הגנב עם העוף לבית הרב ומבקש סליחה וששב בתשובה שלמה. הרב מחל לו וברכו בתנאי שלא יוסיף ידו בגניבה, ונתן לו את התרנגול במתנה.
ומאותו היום הוסיף עוד גדר לבל הוציא מפיו דבר הקפדה, פן חלילה על ידו יענש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה