בשנת 1977 ארבעה מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP) חטפו מטוס בואינג 737 של חברת לופטהאנזה הגרמנית ובו 86 נוסעים ו־5 אנשי צוות.
המחבלים דרשו שחרור 11 חברי ארגון הטרור הגרמני "באדר מיינהוף" מהכלא הגרמני, לצד שני מחבלים פלסטינים שהיו כלואים בטורקיה, וכופר של 15 מיליון דולר.
המטוס נדד במשך חמישה ימים בין מספר יעדים (רומא, קפריסין, בחריין, דובאי ועדן), עד שנחת לבסוף במוגדישו, סומליה.
בזמן שהיו בעדן, רצחו המחבלים באכזריות את קברניט המטוס, יורגן שומאן, והשליכו את גופתו אל המסלול.
קנצלר גרמניה, הלמוט שמידט, סירב להיכנע לדרישות הטרוריסטים וקיבל אישור מנשיא סומליה לפעול צבאית בשטחו. כוח של יחידת הלוחמה בטרור GSG-9, בפיקודו של מייסד היחידה אולריך וגנר, עקב אחרי המטוס לאורך תחנותיו השונות והתמקם בנמל התעופה במוגדישו בחסות החשכה.
הלוחמים נעזרו בשני יועצים מיחידת ה־SAS הבריטית, שסיפקו להם רימוני הלם חדישים (אמצעי שהיה אז סודי וחדשני ביותר).
הפעולה החלה בלילה שבין ה־17 ל־18 באוקטובר 1977, בשעה 02: 05 לפנות בוקר:
הפעולה החלה עם הסחת דעת: פקחים סומלים הדליקו מדורה גדולה כמה מאות מטרים לפני המטוס כדי למשוך את תשומת לב החוטפים לתא הטייס.
לוחמי GSG-9 התגנבו אל המטוס מאחור, ב״שטח המת״ של הראייה, והציבו סולמות אלומיניום מצופים גומי מתחת לפתחי החירום והדלתות.
הלוחמים פוצצו את דלתות המטוס, השליכו פנימה רימוני הלם וחדרו פנימה תוך צעקות בגרמנית לנוסעים: ״תשכבו על הרצפה! אנחנו מצילים אתכם! ״.
בחילופי אש קצרים ומדויקים בתוך חלל המטוס הצפוף, חוסלו שלושה מהמחבלים במקום. המחבלת הרביעית, סוהילה אנדראוס, נפצעה קשה אך שרדה.
כל 86 הנוסעים ואנשי הצוות שרדו וחולצו בשלום.
שלושה נוסעים ואיש צוות אחד נפצעו קל במהלך חילופי האש. לוחם GSG-9 אחד נפצע קל.
המבצע כולו, מרגע פיצוץ הדלתות ועד להשתלטות המלאה ופינוי הנוסעים, נמשך 7 דקות בלבד.
יחידת GSG-9 הוקמה בעקבות טבח הספורטאים הישראלים במינכן.
במהלך אולימפיאדת מינכן 1972, מייסד היחידה אולריך וגנר היה קצין קישור בגרמניה ונחשף ישירות לכישלון המהדהד של כוחות המשטרה המקומיים בניסיון החילוץ של הספורטאים הישראלים שנחטפו ונרצחו. בעקבות האסון, הטיל עליו שר הפנים הגרמני להקים מיד יחידת קומנדו משטרתית מקצועית ללוחמה בטרור.
כדי לבנות את היחידה החדשה, הגיע וגנר לישראל כדי ללמוד מטקטיקות הלחימה של צה״ל. הוא עבר אימונים משותפים והשתלמויות בסיירת מטכ״ל, אימץ רבות משיטות הלחימה שלה, ובנה לפיהן את דוקטרינת הלחימה של ה־GSG-9. בין וגנר לבין מפקדי הסיירת (בהם יונתן נתניהו) נרקמו קשרי ידידות עמוקים.
על פי עדויות היסטוריות ודוחות גרמניים, וגנר נחת באוגנדה והיה נוכח בשטח בזמן מבצע אנטבה. הוא הגיע במסגרת תפקידו כקצין גרמני כדי לתשאל חטופים בעלי אזרחות גרמנית ששוחררו בשלב מוקדם של החטיפה. המידע המודיעיני שאסף בשטח על מבנה הטרמינל והחוטפים הועבר ישירות לישראל וסייע לתכנון מבצע החילוץ המוצלח. שמועות עקשניות אף טענו כי הוא נלווה לחלק מכוחות החילוץ או נפצע קל, אך רשמית הוא שימש כגורם מודיעיני וקישור קריטי.
הקשר לישראל בא לידי ביטוי במבחן המבצעי הגדול ביותר של וגנר באוקטובר 1977, כאשר פיקד על חילוץ בני הערובה בטיסת לופטהאנזה 181 במוגדישו. פעולת ההשתלטות המהירה של ה־GSG-9, שבה חוסלו החוטפים וחולצו כל הנוסעים ללא פגע, התבססה ישירות על מודל הפעולה של סיירת מטכ״ל באנטבה ובסבנה.
כיום היחידה נחשבת לאחת מיחידות הלוחמה בטרור הטובות בעולם. יחידה זו מגיעה לישראל מדי פעם ומתאמנת עם היחידה שבעיני רבים היא היחידה המקצועית ביותר בעולם ללוחמה בטרור, הימ״מ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה