ויש עוד סיפור שחביב עליי, שהוא לקצת יותר מבוגרים, אבל אפשר באיזשהו עיבוד מסוים אולי כן לספר אותו לילדים. וזה שהרב שמואל אליהו מספר שפעם אחת סיפר לו איזה אדם שבא אל הרב והמליצו לו שבמקום שיעריך בדברים, לתאר את השאלה והבעיה שלו, שיכתוב את זה על דף. נותנו לו דף A4 שיכתוב והרב יקרא פשוט יותר מהר ממה שהוא מספר ויוכל לענות לו בזריזות, כי גם הוא בא בזמן שהזמן של הרב היה קצוב או משהו כזה.
אז הבחור לקח את הדף A4, הוא לא היה צריך הרבה, הוא קיפל אותו על שתיים. הוא כתב על חצי ממנו את הסיפור. ונכנס לרב, הביא לו את הפתק והרב קרא. ועונה לו לשאלתו.
וכשהוא יצא משם, אז הוא הוציא מהכיס את החצי השני של הדף A4 שהוא שם שם מקודם, שהוא לא היה צריך זה שהוא לא כתב עליו. ופתאום הוא גילה שמה שהוא מוציא מהכיס זה הדף שהוא כן כתב עליו. והדף שהרב אליהו קרא ממנו היה חצי דף ריק.
אז הוא התרגש מאוד מהעניין הזה שהרב קרא מדף ריק את שאלתו וענה לו לעניין. הוא סיפר את זה לרב שמואל. והרב שמואל בא לאבא שלו ואמר לו: "אבא, אמרת לי שאין לך רוח הקודש. סתם אתה מסתיר ממני. הנה, קראת מדף ריק."
אז חכם מרדכי אמר לו: "לא רוח הקודש לא מיניה ולא נקצתה. כשהוא כתב על הדף, הוא כתב עליו כבר מקופל. והחריטות של העט עברו גם לחצי השני. ואני קראתי פשוט את הכתב הבולט, החרוט השקוע בדף. ופשוט לא רציתי לעכב אותו, אז קראתי את זה במקום לבייש אותו שהוא הביא לי בטעות את החצי הלא נכון של הדף.
עכשיו, בין אם הרב אליהו הסתיר את רוח הקודש גם בתירוץ הזה, זה תירוץ גאוני וזה דרך מופלאה להסתיר ככה את רוח הקודש וזה מראה על אינוותנותו הגדולה. ובין אם הוא אמר את האמת ועשה כזה מאמץ של לקרוא את הכתב החרוט כדי לא להעלים את היהודי בין כך ובין כך, זה סיפור מתוק ונפלא מאוד מאוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה