מקווה שעוד לא מאוחר לכל הרוצים סיפורים להיום על הרב אליהו. אני אוהב לספר תמיד על הרב אליהו את הסיפור שקצת בדידי הווה עובדה. כשהרב היה הראשון לציון, הרב הראשי לישראל, הוא הגיע לבקר ברמת הגולן, הוא היה גם בכרם רבעי של הכרם ברמת מגשימים. בתוך הביקור הוא גם בא לתת שיחה לתלמידי בית הספר הדתי בית ספר גולן בחספין. ובסוף השיחה אמרו שמי שרוצה לשאול שאלות את הרב יכול לשאול.
זאת הייתה שנת בצורת לא פשוטה, ואחד התלמידים הרים יד, נתנו לו לשאול, והוא שאל הרב מתי ירד גשם. ומי שהיה שם באותו מעמד לא ישכח את זה. הרב אליהו פתאום הרים את הראש ככה, עצם עיניים, הרים את הראש אחורה, נראה כבלח אלוקים. ואחרי כמה שניות פנה לילד ואמר לו: מחר.
ובאמת אכן ככה היה, שלמחרת התמלבו השמיים בעננים וירד גשם, גשם ברכות גדול מאוד מאוד. זה היה ערב שבת, ואני זוכר בתור ילד את כל בני השכונה שלנו, כל מבוגרי השכונה, אבא שלי והרב יחזקאל דאום, זכר צדיק לברכה, וכל צדיקי השכונה של שם, רובם לצערי כבר לא איתנו היום, פשוט יוצאים מהבתים באמצע הספונג׳ה, באמצע לא יודע מה, ומתחילים לרקוד בגשם, בשמחת חקלאים אדירה כזאת.
אריק אותי לכם ברכה, עד בלי, די. ולשנים רבות אחר כך, שמעתי שהרב זעפרני אמר, שכשיצאו מבית הספר, אז הוא פנה לרב אליהו ואמר לו: הרב, איך יכולת להבטיח שמחר ירד גשם?
אז הרב אליהו אמר לו: כשראיתי ילד קטן, שנותנים לו הזדמנות לשאול שאלה את הרב הראשי, והוא לא שואל, לא על הצעצועים והמשחקים שלו, ולא על איזה משהו עם החברים שלו, וגם לא על איזה צרה פרטית במשפחה שלו, אלא מה שמעניין אותו זה מתי ירד גשם? אמרתי: ריבונו של עולם, עכשיו מוכרח שירד גשם. וידעתי בוודאות שמחר ירד גשם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה