שמעו של רבי חיים הלברשטאם יצא בכל הארץ, כולם ניסו לשדך לו בנות נפלאות ומקסימות, אך הוא לא היה מוכן להתחתן עם אף נערה. כששאלו אותו מדוע הוא מסרב, הוא ענה להם כך: "כבר הראו לי משמים מי תהיה בת זוגי." השמועה עברה בכל הארץ עד שהגיעה אל הגאון בעל ה״ברוך טעם", שהחליט להציע את הבת שלו. הגיעו לביתו של העילוי, ואחרי שדיברו שלחו את הבחורה לראות את החתן המיועד.
הלכה הבחורה, פתחה את הדלת והבחינה בחתן יושב במרכז החדר. הוא היה פשוט מושלם, והיה לו קול ערב ונעים, וכולם תלו בו עיניים מעריצות והתייעצו איתו. היא הייתה פשוט מאושרת ומלאת התרגשות, אבל אז. . . הוא הבחין בה, חייך לעברה, קם מהכסא ורץ להתקדם לעברה, והוא פשוט צלע צליעה כל כך בולטת ונוראית. כל צליעה שלו פשוט דחתה אותה!
הבחורה לא האמינה למראה עיניה: איך יכול להיות שנערה כל כך יפה תתחתן עם צולע? היא לא יכלה לשאת זאת! היא ברחה מיד לחדר ובכתה בכי נורא! לפתע היא שמעה דפיקה בדלת וברקע נשמע קולו הערב של החתן: "אנא ממך, פיתחי נא לי את הדלת." הכלה מיהרה לנגב את דמעותיה ופתחה את הדלת. נכנס החתן וביקש ממנה לפתוח דלת ארון שהיה בחדר. הכלה לא ממש הבינה מה החתן מרמז לה, אבל היא הלכה ופתחה את דלת הארון.
כשפתחה הכלה את דלת הארון, היא הבחינה בראי גדול, ובו ראתה הכלה את עצמה לבושה בבגדים פשוטים, עורה כהה, פניה עייפות ועצובות, ורגליה אינן שוות. היא התקרבה לראי לראות שאינה הוזה, ותוך כדי פסיעה לעבר הראי היא רואה את עצמה צולעת בבירור, והחתן שבראי נראה נאה וזקוף, בעל שתי רגליים זהות.
ניגש אליה החתן ואמר לה בזו הלשון: "דעי לך, עוד כשהייתי בשמים, ניגש אלי המלאך גבריאל וסיפר לי על התפקיד החשוב שעתיד להיות לי בעולם הזה. הוא גם הראה לי את בת הזוג שתהיה לי — השידוך שלי משמים — וכך בדיוק ראיתי אותך, כמו שאת עכשיו במראה. ראיתי כמה עניה את ועד כמה הצליעה שלך מאמללת את חייך, ובקשתי מהמלאך לקחת ממך לפחות את הצליעה, כדי שאולי בע״ה תזכי לאושר ושמחה למרות העוני, ואני כבר אסתדר בע״ה. מן השמים הסכימו לבקשתי, ובית הדין פסק שאת תרדי לעולם עם זוג רגליים זהות, ואני ארד לעולם צולע, כדי שלך יהיה טוב. הבחירה בידיים שלך — את רשאית ללכת אם תרצי."
הנערה הביטה שוב במראה, ולפתע המום היה שלה. היא צריכה לוותר? הוא ויתר! לפתע כל צליעה, במקום שתדחה אותה, רק גילתה את החינניות של הבעל והצער שבחר לעצמו במקומה. מיד הסכימה הבחורה לחתונה! לימים התפרסם אותו העילוי בשם "האדמו״ר ה״דברי חיים" מצאנז זיע״א.