הרב שדחה את השליחים בכבוד

הרב מרדכי אליהו זצוק״ל סיפר לי שכאשר היתה תוכנית של הממשלה לתת את אבו-דיס לערבים שיקימו שם את עיר הבירה שלהם, שלחו אליו שליחים ממעלה הראשונה כדי לשכנעו כמה רחוקה אבו-דיס מירושלים העתיקה. הביאו אליו מפה בקנה מידה גדול, שבה נראית אבו-דיס רחוקה מירושלים, ושפתם נטפה מי דבש כשהם אמרו: אתה רואה כמה מרחק יש בין אבו-דיס לירושלים. הרב אמר לי: נפגעתי שהם חושבים שרבנים לא מבינים במפות ובקנה מידה. זה כאב לי שרוצים לסובב אותי על האצבע שלהם, וכמובן ששלחתי את השליחים ריקם.

(חברותא של הרב, למד עמו וישב עמו בכלא)

הרב שפסק בתוך דקות

אני גר באפרת שבגוש עציון. יום אחד נרצחו שלושה תושבים על ידי מרצחים ערבים והחלטנו לנקום את מותם על ידי הצבת שלושה מבנים זמניים על גבעת התמר. באנו לשם ביום חמישי בלילה, ואחרי יום ולילה ארוכים ללא שינה באנו אל הרב מרדכי אליהו זצוק״ל לשאול האם צריך להתקין במקום עירוב תחומין לשבת.

שני רבנים תלמידי חכמים ששאלתי במהלך הלילה הסתבכו והתלבטו בין המרחק האווירי למרחק בדרך הפיזית. לאחר זמן ודיון הלכתי ארוך, יצאתי מהם ללא תשובה ברורה. כשהגעתי לרב, הוא ביקש שאצייר לו את המצב הטופוגרפי, שאל סידרה של שאלות, הורה לי לטפס ולהביא ספר ועוד ספר מספרייתו הענפה, וכעבור כמה דקות פסק: "לא צריך עירוב, לכו להתיישב, ברכה והצלחה!".

כיום גרות שם בה״ש עשרות משפחות, כן ירבו.

(רמי סדן, דובר הרבנות הראשית לישראל לשעבר ותלמיד הרב)

הלמידה בעיון גם בשעת פחד

היינו צעירים כשהיתה מלחמת העצמאות. ישבנו במקלטים ופחדנו. הערבים היו ידועים ברשעותם, ובכל מקום שהיה ביכולתם הם טבחו בנשים ובילדים באכזריות גדולה. כך היה בחברון, כך בצפת, כך בכל מקום שבו הם היו יכולים לרצוח ולבזוז. כולם זכרו את מאורעות תרפ״ט והיינו בפחד גדול, כולם חששו.

במצב הזה לאף אחד לא היתה סבלנות ללמוד תורה במקלט. אם היו בכל זאת לומדים, זה היה מעט. בכל רגע היינו מרימים את הראש לשמוע מה קרה. לא היינו מרוכזים. כך כולם נהגו, חוץ מחכם מרדכי אליהו, שהיה צעיר באותם ימים. הוא היה יושב בפינה שלו ולומד תורה בהתמדה, כאילו לא קורה דבר. לומד בלי הפסקה ומבלי להרים את הראש. לומד בעיון עמוק ובלי להתערב בכל המהומה שהיתה סביבו במקלט.

כשחכם מרדכי אליהו זצוק״ל ראה אותי עומד ומתבונן בו, הוא האיר לי פנים ואמר לי: "בוא ונלמד ביחד". וכך למדנו הלכות ברכות בעיון גדול. עד היום אני זוכר את הלכות ברכות שלמדנו שם בשעה נוראה זו.

(הרה״ג משה צדקה, ראש ישיבת "פורת יוסף")