סיפורה של טיסת פדקס 705 ב-7 באפריל 1994 הוא אחד מסיפורי הגבורה והישרדות התעופתיים המדהימים ביותר בהיסטוריה. זהו מקרה שבו צוות אוויר לא חמוש, שנפצע אנושות, נלחם על חייו מול חוטף חמוש בתוך קוקפיט של מטוס מטען כבד מסוג DC-10, תוך ביצוע תמרונים אוויריים קיצוניים שחרגו מכל מגבלות התכנון של המטוס.
החוטף היה אובורן קאלוויי, מהנדס טיסה בן 42 שעבד בחברת FedEx. קאלוויי עמד בפני פיטורים בגין זיוף שעות טיסה בקורות החיים שלו והיה שקוע בבעיות כלכליות ומשפחתיות קשות.
הוא הגה תוכנית התאבדות קרה ומחושבת: לעלות על טיסת מטען כנוסע סמוי, לרצוח את אנשי הצוות, ולרסק את המטוס אל תוך המרכז הלוגיסטי הראשי של פדקס בממפיס. מטרתו הייתה לגרום לזה להיראות כמו תאונת מטוס טרגית, כדי שמשפחתו תוכל לתבוע ולקבל פוליסת ביטוח חיים בסך 2. 5 מיליון דולר שהנפיקה החברה.
כדי שלא ישאירו סימנים שיחשידו שמדובר ברצח בקופסה השחורה, קאלוויי לא לקח איתו אקדח. הוא החביא בתוך נרתיק של גיטרה פטישים כבדים, סכין ורובה צלילה (צלצל). הוא תכנן להשתמש בפטישים כדי ששברים בגולגולת של הטייסים ייראו כאילו נגרמו מעוצמת ההתרסקות. לפני ההמראה, קאלוויי אף ניסה לנתק את מקליט הקול בתא הטייס, אך הצוות הפעיל אותו מחדש מבלי לחשוד.
צוות הטיסה שנקבע למסלול ממפיס לסן חוזה כלל שלושה אנשים:
הקברניט: דייוויד סנדרס הקצין הראשון (טייס המשנה): ג׳ים טאקר מהנדס הטיסה: אנדי פיטרסון
קאלוויי עלה איתם למטוס כטרמפיסט. המטוס, עמוס בדלק ומטען, המריא כרגיל.
ההתקפה האכזרית בגובה 18, 000 רגל
כעשרים דקות לאחר ההמראה, כשהמטוס טיפס לגובה של כ-5, 486 מטר, קאלוויי נכנס לתא הטייס. ללא אזהרה, הוא החל להכות בראשיהם של פיטרסון, טאקר וסנדרס בעוצמה אדירה באמצעות הפטישים.
המכות היו קשות במיוחד: גולגולתו של פיטרסון נבקעה והעורק הטמפורלי (כלי דם מרכזי העובר באזור הרקה בצדי הראש) שלו נחתך.
טאקר ספג שברים קשים בגולגולת שגרמו לשיתוק חלקי בצד ימין של גופו ולפגיעה מוטורית קשה.
הקברניט סנדרס ספג מכות חזקות אך הצליח להישאר בהכרה מלאה.
למרות הפציעות הקטסטרופליות, רמות האדרנלין של אנשי הצוות השאירו אותם בחיים. פיטרסון וסנדרס קמו מכיסאותיהם וניסו להדוף את קאלוויי, אך הם היו חלשים ומדממים קשות.
בזמן שסנדרס ופיטרסון נאבקים בקאלוויי בחלקו האחורי של הקוקפיט, טייס המשנה ג׳ים טאקר הבין שהוא האדם היחיד שיכול לשלוט במטוס, למרות שצדו הימני היה משותק. טאקר הבין שאם קאלוויי ישתחרר, כולם ימותו. הוא קיבל החלטה נואשת: להשתמש במטוס עצמו כנשק.
טאקר משך בסטיק וביצע תמרונים קיצוניים ביותר: הוא גלגל את מטוס המטען הענק לזווית של 140 מעלות (כמעט על הגב). הוא דחף את אף המטוס למטה בצלילה חדה, תוך שהוא עובר את מהירות התכנון המקסימלית של ה-DC-10 ומגיע למהירות של קרוב ל-0. 88 מאך.
התמרונים הללו יצרו כוחות ג׳י קיצוניים ותנאי חוסר משקל בתוך תא הנוסעים. קאלוויי, שלא היה חגור, איבד את שיווי המשקל, נזרק לכל עבר, והפטישים עפו מידיו. גם פיטרסון וסנדרס הוטחו בקירות, אך הם ניצלו את חוסר האונים הזמני של קאלוויי כדי להצמיד אותו לרצפה.
לאחר שטאקר הצליח לייצב את המטוס, הקברניט סנדרס תפס את ההגאים, וטאקר עבר לעזור לפיטרסון לרתק את החוטף שהמשיך להשתולל ולנסות להגיע לרובה הצלילה.
סנדרס יצר קשר עם מגדל הפיקוח בממפיס, הכריז על מצב חירום וביקש נחיתה מיידית. המטוס היה כבד מדי (עמוס בדלק), מעל משקל הנחיתה המותר, וטס במהירות גבוהה מדי. סנדרס נאלץ לבצע פנייה חדה וישירה למסלול. הוא בלם את המטוס בכל הכוח, תוך שצמיגי המטוס מתפוצצים והבלמים עולים באש. המטוס נעצר בבטחה על המסלול.
כוחות המשטרה וההצלה שעלו למטוס נחרדו לגלות קוקפיט ספוג כולו בדם, כאשר הצוות הפצוע, באפיסת כוחות מוחלטת, עדיין מחזיק את קאלוויי על הרצפה.
החוטף אובורן קאלוויי הורשע בניסיון רצח ובניסיון חטיפת מטוס, ונשפט ב-1995 למאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם.
שלושת אנשי הצוות זכו בעיטורי גבורה תעופתיים הגבוהים ביותר (Gold Medal for Heroism). עם זאת, בשל הפגיעות המוחית והגופניות הקשות שספגו, אף אחד מהם לא הורשה לחזור לטוס באופן מסחרי.
מטוס ה-DC-10 (רישום N306FE) תוקן וחזר לשירות בפדקס במשך שנים רבות נוספות, עד שיצא משירות בשנת 2022.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה