פליקס קרסטן נולד באסטוניה (אז חלק מהאימפריה הרוסית) בשנת 1898 למשפחה ממוצא גרמני.
לאחר מלחמת העולם הראשונה למד בגרמניה ובסלנגור (מלזיה) אצל מאסטר סיני שלימד אותו שיטה ייחודית של עיסוי רפואי עמוק, המשלב מניפולציה של מערכת העצבים. במהלך שנות ה-20 וה-30 הפך לשם דבר באירופה. הוא טיפל במלכים, אצילים ואנשי עסקים בכירים (ביניהם הנסיך הנדריק, בעלה של מלכת הולנד). הוא הפך לאיש עשיר מאוד, החזיק באחוזה גדולה בגרמניה והיה רחוק מאוד מהפוליטיקה הנאצית.
בשנת 1939 סבל ראש האס-אס, היינריך הימלר, מכאבי בטן והתכווצויות מעיים קשים מנשוא ששיתקו אותו לחלוטין. רופאים קונבנציונליים לא הצליחו לעזור לו. אחד ממטופליו של קרסטן המליץ להימלר על המעסה בעל "ידי הקסם". הטיפול הראשון של קרסטן הצליח להעביר את הכאב תוך דקות ספורות. הימלר, שהיה היפוכונדר ופנאט של רפואה אלטרנטיבית, הרגיש שקרסטן הוא המושיע שלו. הוא דרש מקרסטן להפוך לרופאו האישי הצמוד. קרסטן ניסה לסרב, אך הובהר לו שסירוב להימלר פירושו שליחה למחנה ריכוז או מוות. הוא נאלץ להסכים והפך לצל של הימלר.
הימלר פיתח תלות מוחלטת בקרסטן. בכל פעם שהימלר עמד בפני קבלת החלטות קשות או חווה לחץ נפשי, כאבי הבטן שלו חזרו, ורק ידיו של קרסטן יכלו להציל אותו. הימלר כינה אותו בחיבה "הבודהה המכשף שלי".
קרסטן הבין במהירות את עוצמת הכוח שבידיו. במהלך טיפולי העיסוי, כשהימלר היה שרוע על מיטת הטיפולים, רגוע, אסיר תודה ופגיע, קרסטן היה פותח איתו בשיחות נפש. הוא החל "לסחוט" מהימלר ויתורים אנושיים תמורת בריאותו: "עבור כל טיפול מוצלח, דרש קרסטן שחרור של אסירים". הימלר נהג לומר: "קרסטן מטפל בכל כליה שלי ומפחית ממני מחנה ריכוז שלם".
לאורך שנות המלחמה (1939–1945), קרסטן ניהל רשימות של אנשים שביקשו את עזרתו (באמצעות קשרים עם המחתרת ההולנדית, פוליטיקאים שוודים וארגונים יהודיים). הוא הציג את השמות להימלר ברגעים הנכונים. בין הישגיו המרכזיים:
הצלת העם ההולנדי מגירוש: בשנת 1941 תכננו הנאצים לגרש מיליוני הולנדים למזרח אירופה הכבושה. קרסטן שיחק על בריאותו של הימלר, שכנע אותו שהפרויקט הלוגיסטי ימוטט אותו בריאותית, והתוכנית בוטלה.
חוזה המשאלות: במרץ 1945, כשהתבוסה הנאצית הייתה ברורה, נפגש קרסטן עם הימלר והחתים אותו על הסכם סודי (שכונה "החוזה בשם האנושיות"). במסגרתו התחייב הימלר שלא לפוצץ את מחנות הריכוז עם שבוייהם לקראת הגעת בעלות הברית, ולאפשר לצלב האדום השוודי להיכנס למחנות.
רכבות ההצלה של "הפולקה ברנדוט": קרסטן תיווך בין הימלר לבין הרוזן השוודי פולקה ברנדוט. בזכות תיווך זה, יצאו לדרך "האוטובוסים הלבנים" של הצלב האדום, שהצילו כ-15, 000 בני אדם ממחנות הריכוז (ביניהם אלפי נשים יהודיות ממחנה ראוונסבריק).
קרסטן אף ארגן פגישה חשאית ובלתי נתפסת בין הימלר לבין נציג הקונגרס היהודי העולמי, נורברט מזור, באפריל 1945, שבה סוכם על שחרורם של אלפי נשים יהודיות נוספות.
לאחר כניעת גרמניה והתאבדותו של הימלר, קרסטן עבר לגור בשוודיה. בתחילה, הרוזן פולקה ברנדוט השוודי לקח את כל הקרדיט על הצלת אסירי המחנות, וקרסטן נותר בצל ואף נחשד כמי שהיה מקורב מדי לצמרת הנאצית. עם זאת, בשנות ה-50 נחשפו מסמכים, יומנים ועדויות (כולל מכתבים רשמיים של הימלר ועדויות של ניצולים) שהוכיחו מעל לכל ספק שקרסטן היה המנוע האמיתי מאחורי הקלעים.
הולנד העניקה לו את עיטור "קצין מסדר אורנז'-נסאו" היוקרתי על הצלת העם ההולנדי. שוודיה העניקה לו אזרחות כהוקרה על פועלו.
ההיסטוריון הבריטי המפורסם יו טרבור-רופר חקר את המקרה ואישר כי קרסטן הציל במו ידיו אלפי חיי אדם. פליקס קרסטן נפטר בשנת 1960 בצרפת. סיפורו נותר כאחד מסיפורי ההצלה המדהימים והייחודיים ביותר בהיסטוריה – עדות לכך שגם מתוך לשכת השטן, באמצעות מגע ידיים פשוט וקור רוח, ניתן היה להציל עולמות מלאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה