מעשה שהיה בזמן החתם סופר זצ״ל שהיתה לו ישיבה לתפארת שכללה כשלוש מאות תלמידים והרב לימד אותם במסירות נפש אדירה יומם ולילה. ובתוך התלמידים היו שני תלמידים יתומים מאב, ופעמיים בשנה היו נוסעים לביתם לחג סוכות ולחג הפסח וחוזרים לישיבה שוב. והיו לומדים בשקידה עצומה.
והנה הגיע חג הסוכות ושניהם הלכו לביתם לבקר את האימא ולשהות במחיצתה ולקיים מצות כיבוד אם שנבצר מהם כל זמן היותם בישיבה.
וכשנגמר חג הסוכות בא האחד לרעהו ואמר לו שהוא מתכונן לחזור לישיבה ושיכין מזוודה לצאת לדרך הארוכה. אולם ענה לו הבחור שהפעם הוא לא מתכנן לחזור לישיבה ובמוחו נתרקמו מחשבות ללכת ללמוד באוניברסיטה כדי להיות רופא ואמר שאם אין קמח אין תורה.
והבחור הראשון נסע לישיבה בלעדיו. כשראה אותו החתם סופר אמר לו: ״ברוך הבא, אבל היכן החבר הטוב שלך? ״ הוא העדיף ללכת ללמוד רפואה באוניברסיטה. כשמוע הרב את דברי תלמידו נצטער עד מאוד ועשה מה שעשה בכוונות ויחודים.
בלילה הבחור השני שרצה ללמוד רפואה חלם חלום. והנה הוא רואה את עצמו שהלך לאוניברסיטה ולומד ומתחכם בענייני רפואה ואפילו הפרופסור של האוניברסיטה כיבד אותו ואהב אותו מאוד.
ואחר כשלוש שנים קיבל תעודה של רופא והחל להתעסק בענייני רפואה ושמו הלך לפניו בכל האיזור. והפרופסור היה מחבבו מאוד וממליץ עליו לפני האנשים שהוא רופא טוב. ואין צורך לומר שככל שעלתה אצלו הגשמיות כן ירדה לו הרוחניות.
ויהי היום והנה הגיע הפרופסור לבקר אותו ואמר לו שהוא מזמין אותו לארוחת צהריים.
ואכן הבחור הגיע והתפריט היה נבילות וטריפות שקצים ורמשים. אלא שהבחור כבר לא הלך בדרך ה׳ ולכן פיטם את עצמו במאכלי התועבה הנוראיים. ובינתיים הפרופסור אומר לו: ״אתה יודע שיש לי בת רווקה וגם אתה הרי רווק, מה דעתך להיפגש איתה? ״
ואחרי שהוא אכל את מה שאכל והלב כבר נטמא הוא לא מבחין בין יהודיה לגויה.
ולכן מיד הסכים והם הלכו לתיאטרון ולקולנוע ולגיהנם. ובסופו של דבר התחתנו והורידו בית מישראל.
ואחר חודש מהחתונה אמר ל״אשתו״ שהוא מאוד מתגעגע לאמא שלו שנשארה לבד בעירו והוא רוצה להביא אותה שתגור לידם. והאשה הסכימה. והוא הלך להביאה לעירם וכשראתה האמא שבנה התחתן עם גויה כמעט ונתעלפה ואמרה לו: ״אני לא אשתה אצלך אפילו מים, ורק אגור סמוך אליכם. ״ וכך היה וכעבור שנה נולד להם בן והגיעו כל הכמרים למסיבה שהוא עשה.
ובהגיע הילד לגיל שלוש עשרה שנה החליט האב שהוא עושה לו יום הולדת גדול מאוד והזמין את כל אנשי הכמורה והבישופים ואנשי האוניברסיטה. והאוכל היה בשפע גדול.
ובאמצע המסיבה נכנסה אמו הזקנה אל בנה שישב ליד אשתו ואמרה לו: ״אם הוא היה יהודי היית מלביש אותו היום טלית ותפילין, כמה חבל שהוא לא יהודי. ״
וכשמוע האשה את דברי אמו החלה לצעוק על בעלה ולקללו: ״אתה יהודי ואבא שלי הכריח אותי להתחתן איתך, אני שונאת יהודים! ״
והחגיגה הפכה לבזיון גדול וכל הנאספים הלכו למקומם. וגם כשהגיעו לביתם היא המשיכה לקללו בצעקות נוראות.
והוא יצא לגינתו וחזר כמה וכמה פעמים בשעה מאוחרת בלילה ומהרהר במצבו. וחלק מהשכנים ראו אותו איך הוא נכנס ויוצא בשעה מאוחרת בלילה ולא הבינו.
ולמחרת על הבוקר פתחה האשה בצעקות אימים ואמרה שהיא ״מצאה״ את בנה הרוג במיטה כשגרונו חתוך.
ומיד באו משטרה והשכנים העידו שראו אותו בשעת לילה מאוחרת נכנס ויוצא כמה פעמים. והובל למעצר ונגזר דינו להיתלות בכיכר העיר.
וליוו אותו השוטרים עם אזיקים בידיו לעמוד התליה ולדרכו האחרונה. ניגשה אליו אמו ואמרה לו: ״בני, למרות מה שעבר עליך, תעשה תשובה ותקרא שמע ישראל. ״
והבן הוריד דמעות חמות ואמר לאמו: ״חטאתי עויתי פשעתי ואת דרך התורה שמובילה לגן עדן עזבתי. ואך דרך הטומאה שמובילה לגיהנום בחרתי ומגיע לי כל זה. ״
וכשהעלוהו לעמוד התליה הוא פתח בשאגה אדירה: ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד! ״
ומיד התעורר מן החלום והוא מסתכל סביבו כשכל גופו מכוסה בזיעה קרה. ולפתע אמו באה לשמע הצעקה ״שמע ישראל״. ועוד בטרם שהוא קם אמר לאמו: ״תכיני לי מזוודה, אני היום נוסע לישיבה ללמוד תורת אלוקים חיים. ״
וקם ונסע אל רבו החתם סופר.
והכניסו החתם סופר לחדרו והגיש לו כוס תה ואמר לו: ״איך הפרופסור חיבב אותך ונתן לך את בתו לאשה וראית מה עלה בגורלך? ״
התלמיד לא האמין למשמע אזניו שהרי הוא לא סיפר זאת לשום אדם. ועוד בטרם הספיק להבין אמר לו רבו: ״בסך הכל הראו לך מהשמים את העתיד אם היית הולך לאוניברסיטה, זה מה שהיה קורה לך בדיוק. ואשריך שחזרת ללמוד תורת ה׳. ״
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה