היום, כ״ב תמוז, הוא תאריך היסטורי בחברון. זה סיפור לא יאומן של גבורה, מסירות ואמונה. אברהם ידידיה נחשון נולד בקרית ארבע, בחודש אדר חורפי ומושלג בשנת תשל״ה. הדרך לירושלים היתה חסומה. ברית המילה התקיימה במערת המכפלה, בניגוד לחוק. התינוק נקרא על שמו של אברהם אבינו. כששה חדשים לאחר מכן, בכ״ב תמוז, אימו שרה, רעיית הצייר החבד״י ברוך נחשון ז״ל, מצאה אותו ללא רוח חיים. היא החליטה שהתינוק שנולד ונימול בחברון, ונושא את שמו של אברהם אבינו, ישאר בחברון ויקבר בה. כל הרשויות המוסמכות ניסו למנוע אותה בטענה שהדבר אסור לפי החוק, וממילא חברון תימסר לאויבים. שרה לא נשברה. עם ערב, הרכב יצא מבית החולים בירושלים לחברון. כשהגיעו למחסום, החיילים עצרו אותם. שרה יצאה מהרכב, נושאת את גופת בנה, והחלה ללכת. החיילים לא יכלו לעצור אותה. בסופו של דבר, הגיעה הוראה — לאפשר לה לעבור. הייתי בהלוויה הזאת. הגענו בחצות לילה לבית העלמין היהודי העתיק, ההרוס והמחולל. ליד שרידי קברי חללי הפרעות נחצב קבר קטן, ובו נטמן התינוק. לאחר כיסוי הקבר וקדיש, אמרה שרה: לפני אלפי שנים אברהם קבר את שרה בחברון, וכך נקנתה חברון. כיום אני, שרה, קוברת את אברהם בחברון, וכך נקנה את חברון מחדש.
לא ניתן לתאר את המעמד המרטיט והמצמרר. מסביב עמדו בדמעות מאות אנשים, אזרחים, חיילים, שוטרים. כולם חשו שהרגע הוא מיוחד. ואכן, כך החלה שיבת יהודים ללב העיר. הבנים והבנות גואלים את עיר האבות והאמהות. השמות אברהם ושרה שוב נחקקו לנצח בסלעי חברון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה