מסופר על אדם שהגיע לבעיית שלום-בית קשה עם אשתו, ולמה? כל לילה, כאשר אשתו היתה משכיבה את הילדים לישון, בסיום קריאת שמע היתה אומרת איתם את הפסוק "המלאך הגואל אותי", אולם היתה מפסקת אותו לא נכון, ואומרת "המלאך הגואל אותי מכל רע - יברך את הנערים".
הבעל היה מתחנן לפני אשתו שלא תאמר כך, שזה לא ברכה, אלא קללה, ואסור לומר, אבל היא בשלה, לא היתה מוכנה לשנות כלום וטענה שככה סבתא שלה לימדה אותה!
הבעל, שכבר לא היה מסוגל לשמוע שאשתו "הורגת לו את הילדים", אמר לה שחייבים להתגרש.
באותו זמן, נודע להם שהאדמו״ר מצ׳רנוביל הגיע אליהם לעיירה. הלכו הבעל ואשתו לאדמו״ר מצ׳רנוביל להתייעץ בנושא הזה. התחיל הבעל להתנות בפני הרב: "או שהרב מציל את המשפחה או שאנחנו מתגרשים". שאל האדמו״ר: "מה קרה?" סיפר הבעל את כל עניין ה״השכבות" שאשתו עושה לילדים כל לילה. פנה האדמו״ר אל האשה ושאל: "איך הגעת לזה?" השיבה: "ככה סבתא שלי חינכה אותי ואף אחד לא ישנה את דעתי".
האדמו״ר עצם את עיניו, התנדנד וחשב. לאחר כמה שניות פתח את עיניו, פנה לבעל ואמר: "היא צודקת, ואסביר לך למה. ידוע שברוסיה היתה מחלה נגיפית באחת העיירות וילדים רבים היו נפטרים ר״ל. האדמו״ר שכיהן אז הורה שכאשר ההורים משכיבים את ילדיהם לישון, יברכו אותם דווקא בנוסח הזה, כיון שישנם שני מלאכים שהולכים עם האדם - אחד טוב ואחד רע - לכן צריכים להתפלל שגם המלאך הרע יברך את הילדים. וכך עשו כולם, ובאותה עיירה שברכו כך, אכן המגפה נעצרה.
אחר כך פנה האדמו״ר שוב לגברת ואמר: "המחלה הזו עברה לפני מאה שנה, עוד מהתקופה של סבתא שלך. זהו זה, נגמר ברוך ה', מהיום כבר לא צריך יותר את המלאך הרע שיברך, אלא רק את הטוב". התיישבו הדברים על לב האשה והסכימה לשנות כדברי האדמו״ר, וברוך ה' חזר להם השלום לבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה