סיפר מו"ר הרב מרדכי אליהו זצוק"ל על סבתו: הרבנית שמחה ע"ה, אימו של הרה"ג הרב יהודה צדקה זצ"ל, ראש ישיבת "פורת יוסף" הייתה בקיאה בכל הלכות שבת. מקטנותה הייתה מבקרת בבית דינו של דודה גאון עוזנו ותפארתנו בעל ה-"בן איש חי" זיע"א ושומעת תדיר את פסקו והייתה עוקבת אחר הליכותיו בקודש. דרך קבע הייתה לומדת הלכות מתוך ספרו של דודהּ.
עד כדי כך דקדקה בלימודה שכאשר הסתפקתי בדברי ה"בן איש חי", הייתי הולך ושואל את סבתי מה הייתה כוונת דבריו במקרה פלוני.
פעם הקשיתי לה קושיה גדולה, ואמרה לי שאני טועה בסברתי. גם לאחר שהבאתי לה הוכחות מספרים שונים, אמרה לי: "אל תקשה קושיות, כך ראיתי מעשה רב שנהג הבן איש חי!" לאחר כמה שנים, באה והראתה לי באחד מספרי ה"בן איש חי" שאכן כתב כדבריה.
שבת אחת הגעתי לבקר את סבתי, ומצאתי את החלון אשר בביתה שבור. רוח חזקה נשבה ממנו, וקור עז שרר בבית. ביקשתי להניח כרית על החלון, כדי לעצור בעד הרוח. אמרה לי סבתא: "אתה עובר פעמיים על איסור "תיקון מנא" (= תיקון כלי) בשבת, ראשית: אתה מתקן את הכרית שלי, שהרי הכשרת אותה לשימוש חדש, שנית: אתה מתקן את החלון". זו דוגמא אחת מני רבות המראה על גודל בקיאותה וחסידותה.
בשבת אחת התלכלכו זגוגיות משקפיה. היא ביקשה אותי ללכת לחכם יעקב חיים סופר, בעל ספר "כף החיים", זכותו יגן בעדנו, ולשאול אותו האם מותר לנקות את הזגוגיות בשבת. מכיוון שחששה ל"תיקון מנא", כי הרי כעת אינה יכולה לראות היטב, ואם תנקה אותם – תראה היטב. הלכתי לשאול את חכם יעקב וענה לי כי מותר, כיוון שכולם נוהגים כן, אך כשבאתי ומסרתי לה את דבריו, לא נחה דעתה. רק לאחר שנימקתי את ההיתר בטיעונים הלכתיים – נחה דעתה, והסכימה לנקות את משקפיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה