מעשה ביהודי ששמע את הסיפור על הלל הזקן שלא הקפיד על אדם שהתערב עם חבירו שיצליח להרגיז את הלל. אותו אדם בא אל הלל בערב שבת כשהלך להתרחץ והפריע לו בשאלות טורדניות, ואף על פי כן הלל לא כעס.
אותו היהודי ששמע את הסיפור שאל את עצמו האם גם היום יש רבנים שיש להם סבלנות כמו הלל הזקן, וודאי יש רבנים שמשתמשים בסיפור זה בדרשותיהם וברצוני לדעת האם הם בבחינת ''נאה דורש ונאה מקיים''.
החליט אותו יהודי לעשות מעשה לא ראוי והתקשר בשתים לפנות בוקר לאחד הרבנים ושאל אותו: "מה מברכים על תפוח עץ מצופה בסוכר''? הרב שהיה מצידו השני של הקו השיב לו מיד: "האם אינך יכול להתקשר בשעה יותר סבירה כדי לשאול שאלות כאלה''.
וכך אותו יהודי מתקשר לכמה רבנים וכולם הקפידו שמעירים אותם באמצע הלילה בשביל שאלה כזו.
בשעה שלוש לפנות בוקר חייג אותו האיש לרב מרדכי אליהו זצ''ל, וכאשר הרב הרים את השפופרת הוא שאל: "האם אני יכול לשאול שאלה''. ''בבקשה'' אמר הרב , ''רק תאמר לי האם השאלה סובלת דיחוי עד שאטול את ידי?'', הבחור השיב בחיוב, ולאחר זמן קצר נשמע קולו של הרב ''כן אני מוכן לשמוע את השאלה''.
כאשר הציג השואל את השאלה מה מברכים על תפוח עץ מצופה בסוכר, ענה הרב אליהו תשובה מפורטת ובסופה אמר לאותו איש: ''אתה יכול להתקשר אלי ולשאול כל שאלה שתרצה ומתי שתרצה''.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה