"חיינו", מתרגשות בנותיו של הרב ניסים פרץ זצוק״ל, "בצל שתי השראות אבהות, שהתמזגו לחטיבה שלמה, מוארת. מחד, ידענו, וגם הרגשנו בעצמותינו את חווית התחושה של 'איש קדוש עובר עלינו'; ההרגשה העשירה שאנחנו חיות לידו ובצל השראתו של איש קדוש, מאהובי היכלם של הרמח״ל והאריז״ל. זו הייתה תחושה שליוותה אותנו מילדותנו. אבל בידיעה הזו לא נמסכה כל אימה. הרעפת החמימות שלו וגילויי החיבה המתוקים, הרכים, העניקה לידיעה הגבוהה הזו מתק ואור.
"היינו משאירות לו", מספרות בנותיו, "פתקים ליד הכיור של נטילת הידיים. מה נכתב בפתקים? שיתפלל עלינו היום כי יש לנו מבחן חשוב. או פתק בנוסח כזה: 'תתפלל עליי אבא! אין לי מצב רוח הבוקר'. . . או סתם פתקית-בקשה שהופקדה ליד הכיור, שאבא יעיר אותנו מוקדם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה