לפני כמה שנים התקשרתי לאיזה יהודי, ערב יום כיפור, אני יודע שהוא לא צם, אשתו צמה, לא ברור איך. . . והוא לבנתיים כופר בהכל לא מעניין אותו כלום, וכמובן שלא צם בכיפור, התקשרתי אליו, אמרתי לו: שמע חביבי, מה אתה עושה, לא עושה. . . תבוא ביום כיפור לביהכנ״ס ותשב לידי. והוא עונה לי מה? ! אני אשב לידך? ! כן, תשב לידי.
עכשיו, הוא לא יודע, שאני מתקשר לעוד איזה עשר אנשים כאלה שאני אומר להם תשבו לידי, כי באמת אין לי מקום, אני עומד כל התפילה ליד הבמה כשליח ציבור. . . . אז כל אחד חושב שהוא בא וישב לידי. . ובכל מקרה, אני לא ישבתי אז הוא חי על ההזמנה. ובאותו יום כיפור, הוא עדיין לא צם. הוא בא לתפילת ערבית ונעילה, פעם ראשונה בחיים שלו.
בסדר, שנה אחר כך שמתי לי תזכורת, ושוב התקשרתי אליו, אמרתי לו: שמע, גם השנה אני רוצה שתבוא ותשב לידי. ההוא היה מבסוט, בא באמת וכאילו יושב לידי. . . והפעם התפלל ערבית, שחרית, נעילה וגם צם, פעם ראשונה שהוא צם בחיים שלו. . .
שנה אחר כך, גם ברוך ה׳ זכרתי, והתקשרתי אליו, והוא שוב הגיע, והפעם הוא הגיע לכל התפילות: שחרית, מנחה, ערבית, נעילה, מוסף, מנחה, הכל, וכמובן שוב צם. בקיצור, פה ושם, כבר כמה שנים שהוא בה״ב מגיע לכל תפילת יום כיפור,
והשנה הוא הגדיל לעשות ובא לסליחות, התחילו הסליחות, כמעט כל לילה הוא בא, כשאנחנו מודיעים שאין, הוא גם מגיע, מחכה שם המסכן. . . .
ובנוסף, לא יאומן כי יסופר, הבן אדם הגיע לכל תפילות ראש השנה, ממש כל תפילות ראש השנה, הוא בא להכל, אפילו בצום גדליה במוצאי הצום הוא בא לערבית. . .
ואז הוא תפס אותי במוצאי ראש השנה ואומר לי: שמע, הרב, השנה אתה לא צריך להתקשר אליי שאני אשב לידך, תתקשר למישהו אחר שהוא יישב לידך. . .
פשוט לא יאומן. אין על עם ישראל הקדושים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה