אתרוג עם ריח גן עדן — האתרוג של הבן איש חי

אתרוג עם ריח גן עדן — האתרוג של הבן איש חי

זמן נטילת לולב ואתרוג בהלכה נפסק שזמן הנץ החמה הוא הזמן לתפילת שחרית לכתחילה, וגם נטילת לולב ואתרוג הוא לכתחילה עם הנץ החמה, ואם נטלו קודם לכן כבר מעמוד השחר, יצאו ידי חובתם. ומספרים זקני בגדד, שהיו נוהגים לברך על נטילת לולב קודם הנץ החמה וכבר מעמוד השחר, ונהגו כן משום שהיתה קהילה גדולה מאוד, והיה מחסור באתרוגים ולולבים, כך שהיו צריכים להקדים ולברך משל הציבור או משל הרב.

ובאמת מסופר על מרן גאון עוזנו ותפארתנו הרי״ח הטוב בעל הבן איש חי זיע״א, ששנה אחת בקשו את רשותו לנענע באתרוגו ולולבו, והסכים. הציבור כולו שמנה מאות אנשים בקשו כולם לזכות לנענע בלולב של הרב, עד שמרוב משמושים קמל האתרוג וירד מהידורו ומיופיו. כשבא הגבאי להחזיר לו את האתרוג, חשש לצער את הרב ועטף אותו בנייר וכך נתן אותו לרב. כשפתח הרב את העטיפה וראה את שקרה, קרא בהתרגשות: "רבונו של עולם! מעולם לא זכיתי לברך על אתרוג כל כך מהודר, שזכו לברך עליו כאלף יהודים לפניי, וריחו ריח גן עדן נודף ממנו!"

(מתוך: קול צופייך תולדות תשס״ח, הרב מרדכי אליהו, גליון מס׳ 424)

[אגב, יש רמז לסיפור הזה בשו״ת רב פעלים חלק ב — אורח חיים סימן ב וכן בשו״ת תורה לשמה סימן קלח]