מעשה האריז״ל והשוורים המגולגלים ותיקונם
כו. מעשה שיום אחד בא לפני הרב ח״ר יעקב אבולעפייא וקדמו הרב וא״ל כבודך רוצה להלוך למצרים ומבקש ממני שאכתוב לך כתב ואמר הן, א״ל לך לשלום שהוא הכרח גדול הליכתו, א״ל מהו ההכרח אחר שאין אני הולך בשליחות מצוה, א״ל בחזרה תדע ההכרח, מיד כתב לו הכתב ונתן לו, וא״ל ימהר יחישה הליכתו וכן עשה, ויקם וילך מצרימה ועשו לו נדבה חשובה לכבוד הרב והיה רצונו לבוא בדרך על הגמלים א״ל אהובו למה לו לרכוב על הגמל שהוא קשה עליו, יקנה לו נושא אדם וילך בנחת עם רוכבי סוסים וכן עשה ויצא בשיירה וכמו שהיה רואה שהם עושים הרוכבי סוסים כן היה עושה, ויהי היום נחו רוכבי הסוסים כמנהגם וגם החכם עמהם ומיד נפלה עליו תרדמה וישן וקמו כולם ללכת שהגיעו הגמלים והקיצו אותו, ויקם ויתר את חמורו וילך החמור והוא חזר וישן שיעור שתי שעות וכשקם לא ראה שום אדם ויחרד והתחיל לרוץ אורח והיה בצער גדול וסמוך לערב ראה חורשים שמח ואמר אלך עמהם וירץ לקראתם ויבוא אל המקום וישב שם מעט וראה שהחורש היה מכה השוורים באכזריות, עוד מעט ראה שנהפך החורש לשור והשור נעשה אדם ואסרו בעול והתחיל להכותו וכן עז״ה היו עושים ונבהל החכם ולא היה לו מקום לברוח שאינו יודע הדרך והיה בצער גדול כי לא נעשתה מחשבתו וכשבא לשמה נעשו שלשתם בני אדם ונתנו קולם בבכי ודברו עמו וא״ל ברוך הבא, כבודך מצפת, א״ל הן, א״ל הרב אשכנזי יושב בצפת, א״ל הן, אז נפלו לפני רגליו ובכו וגם החכם בכה עמהם, ויאמרו לו ראה כבודך בצערנו ויאמר כן, א״ל למען ה׳, רחם עלינו שבני ישראל הננו וכשתלך לצפת תכף לך לפני הרב ותפול לפניו שיתקן אותנו שאין אנו יכולין עוד לסבול הצרות, ויאמר החכם כן אעשה, והשביעוהו שבועה חמורה שכל תיקון שיאמר לו הרב שיעשהו ואז לקחוהו ונתנוהו בשיירה כהרף עין ותשב רוחו אליו.
וכשבא לצפת תכף בא לפני הרב והרב קדמו וא״ל בשביל השורים אתה בא אלי, ידעתי, מחר בא אצלי וכן עשה, ואמר לו הרב דע כבודך ההכרח שאמרתי לך בלכתך זה הוא שכבודך משורש נשמתם, ודע שהם פלוני בן פלוני ממקום פלוני שאל לו מה היה עונותיהם, א״ל בשביל השחתת פאת ראשם, א״ל וכי מה שייכות יש לפאה בשורים א״ל לא קרית א״ל אדוני דבר זה אינו כתוב לא בגמרא ולא במדרש, א״ל מקרא מלא הוא, א״ל פסוק זה לא יש בתורה, א״ל ר״ת לא תקיפו פאת ראשכם הוא פר, לומר כל המקיף פאת ראשו מתגלגל בפר, צריך אתה להתענות מחר ולכוין כך וכך לשם פלוני, וכן על זה הדרך כתב לו כל התקונים והסגופים שהיו צריכין לעשות עד שנתקנו אותם האנשים, ובאו לאותו החכם בחלום א״ל תנוח דעתך כאשר נחה נפשנו, מאותו היום שהתחלת לעשות התיקונים שא״ל הרב שבתיקון אחד שעשית הוציאונו מאותה העבודה קשה שראית והכניסונו לגיהנם, וכן עז״ה בכל תיקון שהיית עושה היו מוציאין אותנו מעול כבד ליותר קל ממנו, עד שהכניסונו לגן עדן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה