מעשה האריז״ל והחוזר בתשובה ותיקונו
כג. מעשה באדם אחד שבא לפני הרב ואמר לו: אתה הוא הנביא שיודע כל מה שיעשה האדם בחדרי חדרים. אמר לו: אני. השיב לו: אם תגיד לי מה שעשיתי אקבל תשובה, ואם לאו כל אפיא שוין. ויקרב אליו הרב והגיד לו מה שעשה מיום שנולד, וגם כן אמר לו שבא על שפחתו. ובכל הודה חוץ מן השפחה שכיחש לו. אמר לו הרב: אם עתה אני מראה אותה לך מה תאמר? מיד נתן הרב ידו עליו והוציאה. וכשראה אותה והכירה כמעט שפרחה נשמתו ונפל לפני רגלי הרב ואמר: חטאתי וישר העויתי. וחזר הרב והשיב נשמתו אליו. והאיש צועק בקול מר בוכה ומתחנן להרב שיסירה מעליו.
ויאמר לו: תדע שאמרו חז״ל הבא על הגויה מתקשר עמה ככלב אפילו לעולם הבא. ולזה היא קשורה ואינה יוצאה כי אם בתשובה גדולה ובתקונים. השיב: הנני מוכן אפילו לארבע מיתות בית דין. אמר לו הרב: כי תיקונו הוא בשרפה. מיד הוציא מעות לקנות עצים לשרפו. אמר לו הרב: אין דיננו כאומות אלא צריך עופרת כדין. אמר האיש: יהיה כמו שיהיה, הנני אמות.
אזי צוה הרב שיקנו עופרת ויביאו ויתנו על האש. ואמר לו שיאמר וידוי שכיב מרע, וכן עשה. אמר לו: השלך עצמך לארץ. והשליך עצמו אל הארץ. ואמר לו: פשוט רגליך. ופשט. פשוט ידיך. ופשט. סגור עיניך. וסגר. פתח פיך. ופתח. והשליך בפיו מיני מתיקה שהיה מזומן. ואמר לו: וסר עונך וחטאתך תכופר ולא תמות. והקימו מן הארץ. וכתב לו תיקונים. ובכלל התיקון היה שיקרא בכל יום חמשה דפין מספר הזוהר אפילו בלי הבנה. ושלח אחר אשתו ובניו ונתישב בצפת בתשובה שלימה כל ימיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה