רבי יוסף שלמה כהנמן זצ״ל היה פעם ברומא באיטליה, וזה היה יום שישי, יום חורפי, כמה שעות לפני שבת, והוא אמר למלווה שלו, רבי משה רוטשילד זצ״ל שהקים את בית החולים מעיני הישועה, "אנחנו צריכים מונית לנסיעה", והגבאי לא הצליח להבין לאן הפוניבז׳ר רב רוצה לנסוע בשעה כזו. אולי יש לו איזה בני דודים באיטליה שהוא צריך לבקר לפני שבת? וזה עוד היה יום שישי חורפי וגשום, והם עצרו מונית ונכנסו.
"לאן נוסעים?" שואל הנהג.
"אנחנו נוסעים לשער טיטוס, שער הניצחון", השער הנודע שטיטוס בנה.
על איזה ניצחון? אתה מבינים בטח, אחרי אותו ניצחון הוא חזר עם כל השבויים וכל השלל הגדול לרומא, ושם, איפה שהם עשו את המצעד הגדול עבור טיטוס על הניצחון הגדול שלו כשהוא החריב את ארץ ישראל, הם בנו שם שער גדול — שער טיטוס — שעומד עד היום הזה.
והגבאי לא מבין — מה מחפש הפוניבז׳ר רב כמה שעות לפני שבת בשער טיטוס? מה יש לו לחפש בשער טיטוס?
הם נוסעים ומגיעים למקום שקט. זה היה יום קר, הפארק ריק, אף אחד לא מטייל שם. והם יוצאים ונעמדים ומסתכלים על שער טיטוס עם הציורים החרוטים של חיילים רומאים שסוחבים את כלי המקדש — הציורים המפורסמים.
ומעל שער טיטוס כותב בלטינית ברוב גאוותו: "נפלה יהודה לא תוסיף קום".
הם עמדו שם והפוניבז׳ר רב צעק: "טיטוס, טיטוס, איפה אתה? כן, טיטוס הגיבור שכבש את בית המקדש, מה נשאר ממך? מה נשאר חוץ מהשער הגדול בפארק שומם? אתה טיטוס, מי זוכר אותך? מי יודע ממך? אם מזכירים את השם טיטוס צריכים לעשות מבחן לדעת מי אתה בכלל. ואני בא להגיד לך שלומדים תורה בכל העולם כולו, ועם ישראל חי וקיים!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה