הרב שמואל אליהו: סיפר לי הרב יוסף אלנקווה שליט״א, בשם אחד החקלאים המגורשים, על ערבי שעבד אצלו שנים ארוכות בחממות. ערבי זה זרע ירקות בשטח שהיה גינה של אחד מבתי הכנסת ההרוסים בגוש קטיף. הגינה סביב בית הכנסת הייתה ישרה. האדמה דשנה, הטפטפות נשארו. החליט הערבי להשקיע שם, זרע ירקות לפי כל המומחיות שרכש בעת עבודתו אצל היהודים.
סיפר הערבי לחברו היהודי, שכל מה שהוא שתל שם צמח, ואחר כך נפל. ניסה גידול אחר - גם הוא צמח ונפל. הוא ניסה להחליף דשן, להחליף ריסוס. הכל חזר על עצמו. באחד הלילות הוא חולם שבא אליו מישהו ואומר לו: האדמה הזאת היא אדמת קודש. עכשיו הירקות שלך נופלים, אם תמשיך לגדל בשטח בית הכנסת - גם הילדים שלך יפלו.
ביקש הערבי מחברו היהודי שיתפלל על הילדים שלו. שיברך אותם. הוא הבטיח באותו מעמד שהוא לעולם לא יגע במקום הקדוש הזה. הוא ביקש סליחה. שילדיו לא יפלו וימותו. "וְשָׁמֲמוּ עָלֶיהָ אֹיְבֵיכֶם הַיּשְׁבִים בָּהּ".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה