מעשה מופלא אחד בעניינה של חליצה, שסיפר לי הרה״ח רבי דוד אייכלר זצ״ל מזקני וחשובי חסידי 'משכנות הרועים' דפעיה״ק תו״ב את אשר שמע וקיבל מפי מרן הגה״צ רבי דוד יונגרייז זצ״ל ראב״ד דפעיה״ק ת״ו - שהיה מקובל בידו ממעמד חליצה אחת מיוחדת שנערכה בבית דינו של הגה״ק המפורסם המהר״י אסאד זצוק״ל זי״ע אבדק״ק סערדאהעלי (בעל שו״ת מהרי״א - יהודה יעלה, ודברי מהרי״א עה״ת) שהיה ידוע ומקובל בכל תפוצות ישראל ברוב קדושתו ופרישותו, ובגאונותו העצומה יצא שמו לתהילה על פני תבל.
לאחר פטירת מרן החתם סופר זצוק״ל, היה המהר״י אסאד אחד מראשי הגולה בארץ הגר, ומגדולי ראשי המנהיגים ברחבי הונגריה וגלילותיה.
אחת המשימות הקשות שנטל המהר״י אסאד על שכמו, היתה מלחמת החרמה שלחם בעוז ובגבורה, על שמירת גחלת ישראל ודת תורתנו הקדושה בטהרתה וכמאמרה. בעצה אחת עם גדולי צדיקי אותו הדור, ובראשם רבינו הכתב סופר זצוק״ל, היה מנצח בתוקף על שמירת קדשי היהדות הנאמנה בשלמותה. ובדחיית כל כיתות המשכילים והניאולוגים למיניהם רודפי ומחריבי הדת, שהיו חורשים תדיר מזימות רשע לקעקע את יסודות הדת, ומחדירים רוחות זרות בכרם ישראל קודש באותה תקופה קשה וסוערת. הוא היה עומד תמיד ביחד עם חבריו הצדיקים, בשמירה הדוקה עילאה על צביון התורה, בהקפדה בכל מנהג ובכל תג וקוץ שנהגו ישראל קדושים, שלא לשנות מאומה מן הדרך הסלולה לנו מאבותינו ורבותינו הקדושים, מעתיקי השמועה של מסורת ישראל כצורתה דור אחר דור עד משה רבינו מסיני.
באחת התקופות חברו להם המשכילים עם חבריהם הרפורמים במלחמה כנגד מצות החליצה! הם טענו בבורותם ובערותם, שאין זה טקס יפה. . . כאשר צריכה האלמנה המסכנה לחלוץ את מנעלו של היבם מעל רגלו, בתוך היכל בית הדין קבל עם ועדה. . . ואם לא די בזה, הרי מחייבים אותה אחר כך לקום ולירוק שם יריקה עזה מפיה לפני היבם מול חברי בית הדין.
בדעתם ההפוכה מדעת תורה לא ראו זאת בעין יפה, וברשעותם הוציאו דיבה ודיברו סרה כנגד מצוה ברורה ומפורשת, שירדה באש מן השמים בדת תורתנו הקדושה בפרשתנו, וטענו שיש בטקס שכזה ביזיון ובושה גדולה לאלמנה, ואף זלזול בכל המשתתפים. . . עפרא לפומייהו!
בלהט שיא המלחמה הגיעו הדברים עד כס המלכות, כאשר ראשי המשכילים הגישו בקשה בפני המלך 'פרנץ יוזעף' המפורסם, לגזור גזירה האוסרת את קיום החליצה בכל ארץ הגר, מחמת הביזיון והמיאוס שיש בה וכו'. . . כדרכם גיבבו דברים הרבה לפני המלך בטענות שווא ומדוחים, שאין בטקס זה שום תועלת, וכי על מה ולמה יש לחלוץ נעל היבם? ומה מקום יש כאן ליריקה? ומה כל זה מועיל? ומדוע תיאסר האלמנה לשוק בלעדי אותו טקס משונה? כך היו מלבים האש, ומשתדלים להוציא גזירה שתאסור את החליצה לגמרי!
ויהי כשמוע המלך את טענותיהם, ביקש לקבל מנגד גם את חוות דעתם של גדולי ישראל מאורי האומה, מה יש בפיהם להסביר ולהצדיק בטעמה ונימוקה של מעמד החליצה.
גם אל הרב המהר״י אסאד הגיעה משלחת מאת המלך - שהוקיר והעריך מאוד את הרב (באחת ההזמנויות ביקש המלך פרנץ יוזעף מהרב ראש המשלחת שיברכו, ובירכו אז להאריך ימים על ממלכתו וכו', ואכן ישב על כס ממלכתו כשבעים שנה!).
המשלחת הגישה בקשה בפני רבינו, לקבל את תגובתו ותשובתו לביאור מצות החליצה, והזמינו אותו אל עיר הבירה, להשמיע דברו בפני המלכות. אך להפתעתם הפך המהר״י אסאד את ההזמנה אל המזמין. . . והציע לתועלת הענין, שיותר טוב ומועיל יהיה אם יואיל המלך בטובו לבוא בכבודו ובעצמו להיות נוכח במעמד חליצה באולם בית הדין, ובזה הבטיח שיראה המלך וייווכח במו עיניו בצורך הגדול של פעולת מעשה החליצה ובתוצאתה הברוכה!
המלך הסתקרן מאוד להיווכח ולראות מה עושה חליצת נעל מרגל ויריקה מאוסה. . . ומאידך גם חפץ להשקיט את הרוחות הסוערות במדינתו, ונענה להזמנה!
ואכן לאחר תקופת מה הזדמן בבית דינו הגדול של המהר״י אסאד מעמד חליצה לאלמנה מפורסמת, שהמלך הכיר היטב את בעלה המנוח שהיה מן האנשים הקרובים למלכות, והודיע המלך שיבוא עם שריו ויועציו אל מעמד החליצה.
אולם בית הדין נערך בהתאם לקבלת המלך ופמלייתו הכבודה, כסא המלכות ניצב לצד בימת הדיינים והשופטים! וכדי שיבינו המלך ופמלייתו היטב את כל מהלך הדיון, נשכר 'מתורגמן' מיוחד, שיתרגם עבור המלך את כל מהלך הדיון וטקס החליצה, ולהסביר בפני המלך דבר דיבור על אופניו.
ההזמנה הזאת של המלך אל בית דינו של המהר״י אסאד למעמד החליצה, הכתה גלים ברחבי המדינה כולה, הכל ידעו שבאותו מעמד ייפול דבר! כאשר אינה דומה שמיעה לראייה, ולאחר שיראו המלך ושריו ויועציו את כל אותו המעמד בעיניהם, בודאי תתגבש החלטתם הברורה בנידון קיום החליצה בכל רחבי אונגארין!
ואכן בשעה המיועדת הופיע המלך עם כל הפמליא הכבודה בשערי בית הדין, הוא התיישב על כסאו המיוחד שבצד בית הדין, וסביבו כל אנשי המלכות. כשהם עוקבים בדריכות רבה אחר כל תהליך הדיון, שהתנהל ברמה ובעוז על ידי מרן המהר״י אסאד בעצמו אב בית הדין.
מתחילה קיבלו הבית דין את העדות, בבירור כל הפרטים לאשורם, ונודע שאכן זו האשה היא אלמנת המנוח שנפטר בלא בנים, גם היבם אחי המת ישב הכן לקיום מצות הבית דין!
הספרא דדיינא החל להכין את שטר החליצה שייחתם על ידי בית הדין, ושמש בי״ד הכין את הסנדל המיוחד המונח בבי״ד לצורך זה. הדיון כולו, חקירת העדים ובירור הפרטים, ומסירות המודעא של היבם וכו', תורגמו כל העת על ידי המתורגמן, שהסביר לפני המלך והשרים בטוב טעם, שלב אחרי שלב מכל המתחולל לעיניהם בבית הדין.
והנה לאחר הכנת כל הפרטים הנצרכים, ניגשו חברי בית הדין בדחילו ורחימו לביצוע מצות החליצה כתורה וכהלכה, מתחילה חלצה היבמה את הסנדל המיוחד מרגל היבם ככל פרטי הדינים המרובים שנפסקו בזה בשולחן ערוך אבן העזר (סימן קס״ט).
מיד לאחר שנסתיימה החליצה ניגשה היבמה לקיום מצות הרקיקה לעיני הדיינים, כשהמלך וכל הפמליא הכבודה משתאים לנוכח ההקפדות המרובות שמורים הדיינים בכל פרט ופרט שבמצוה.
והנה תיכף לאחר מעמד היריקה כדת וכדין, ביקש אב בית הדין מרן המהר״י אסאד מאת המלך שייגש לרגע עימו ביחד אל מקום הרקיקה. בהגיעם שמה אמר המהר״י אסאד למלך: "הבט נא בבקשה היטב אל תוך היריקה!"
משניגש המלך והביט אל תוך הרוק, נדהם וקפץ בזעזוע קל לאחוריו! הוא ראה שם בתוך הרוק בבירור את דמותו של המנוח המת נשקפת אליו!
"מה זה?" שאל המלך בתדהמה, הוא ממש נבהל ממראה עיניו! ומרוב השתוממותו פסק מיד: "רואה אני שנעשים כאן דברים גבוהים עליונים, שאין אני מבין בהם! ומעתה אינני מתערב בענייני דת שלכם ובמצוותיכם, עשו אתם כטוב בעיניכם!"
המהר״י אסאד הרגיעו, וניסה להסביר מעט לקהל, שאכן רואים כאן בחוש את תועלת תוצאת מצות החליצה! שכן מבואר בתיקוני זוהר (תיקון כ״ב דף עב:) בסוד החליצה, שהיא לחלוץ נפש הנפטר והבאתה למנוחתה: "חליצה איהי שזבת ההיא נשמתא ורחא ונפשא, דאינון קטירין בתלת קשורין דחוייא, ורזא דמלה (תהלים קכד, ז) נפשנו כציפור נמלטה מפח יוקשים, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו" עכל״ק. וזהו הסימן שיש בידינו תמיד שנעשתה החליצה כדת וכדין, כאש
