יום ראשון, 6 בספטמבר 2026

הנוירוכירורג שהלך ברגל בסופה

בינואר 2014, סופת שלגים פתאומית ונדירה שיתקה לחלוטין את מדינת אלבמה שבארה״ב (סופה שזכתה מאוחר יותר לכינוי "Snowpocalypse"). הטמפרטורות צנחו, הקרח כיסה את הכבישים, ומאות נהגים נתקעו במכוניותיהם. התחבורה הציבורית והפרטית קרסה לחלוטין, והדרכים הפכו למלכודות קרח בלתי עבירות.

ד״ר זנקו הרינקיב, מנתח מוח (נוירוכירורג) בכיר ומנוסה, שהה באותו בוקר בבית החולים "ברוקווד" שבעיר ברמינגהאם. בעודו שם, הוא קיבל הודעה דחופה מבית החולים "טריניטי", הממוקם במרחק של כ-10 קילומטרים משם. בבית החולים טריניטי אושפז חולה במצב אנוש שסבל מדימום מוחי קשה. מפות ה-CT שנשלחו לטלפון הנייד של ד״ר הרינקיב הבהירו את חומרת המצב: ללא ניתוח חירום מיידי לניקוז הדם והורדת הלחץ בתוך הגולגולת, לסיכויי ההישרדות של המטופל היו קלושים, והוא היה צפוי למות בתוך שעות ספורות.

ד״ר הרינקיב היה מנתח המוח היחיד באזור שיכול היה לבצע את הפרוצדורה באותו רגע.

ד״ר הרינקיב לא היסס. הוא נכנס למכוניתו וניסה לצאת לדרך, אך מהר מאוד גילה שהרכב מחליק ולא מסוגל אפילו לצאת מחניון בית החולים. הכבישים היו חסומים לחלוטין במכוניות נטושות ובקרח חלקלק. במקום לוותר או לחכות לחילוץ שעלול היה לקחת שעות יקרות, הוא קיבל החלטה דרמטית: הוא הולך ברגל.

הוא יצא אל הקור המקפיא והסופה כשהוא לבוש בביגוד מינימלי: מדי מנתח קלים ז׳קט דק נעלי קרוקס לרגליו

ההליכה של 10 הקילומטרים הייתה סיוט. הרוחות היו עזות, השלג נערם, והטמפרטורות היו מתחת לאפס. ד״ר הרינקיב צעד ברגל במשך שעות. במהלך הדרך הרפואית המפרכת הזו: הוא עבר בין מכוניות תקועות, עצר פה ושם כדי לסייע לנהגים מבוהלים ולבדוק לשלומם, ואז המשיך לצעוד. בשלב מסוים, כשהיה קרוב לקפיאה, הוא נכנס לכמה דקות לאמבולנס שעמד תקוע בצד הדרך כדי להפשיר מעט, ומיד יצא שוב לדרך. לאורך כל ההליכה, הוא שמר על קשר עם חדר הניתוח בבית החולים טריניטי, כשהוא מעודכן במצבו המדרדר של החולה ומנחה אותם כיצד לייצב אותו עד שיגיע.

לאחר שעות של צעידה עיקשת, כשהוא קפוא, תשוש ורטוב, הגיע ד״ר הרינקיב לבית החולים "טריניטי". מבלי לבזבז זמן על מנוחה או החלפת בגדים, הוא שטף את ידיו, נכנס ישירות לחדר הניתוח והחל בניתוח המוח המורכב.

הניתוח עבר בהצלחה מרובה. הלחץ על מוחו של המטופל הוקל, הדימום נעצר, וחייו ניצלו הודות להגעתו בזמן של הרופא.

הסיפור דלף לתקשורת והפך במהירות לוויראלי ברחבי ארצות הברית והעולם כולו. ד״ר הרינקיב הוצג כגיבור לאומי.

אולם, תגובתו של הרופא עצמו רק העצימה את ההערכה כלפיו. כשעיתונאים ורשתות תקשורת (כמו NBC ו-NPR) ראיינו אותו ושאלו אותו על המעשה, הוא הפגין צניעות יוצאת דופן ואמר: "על מה כל המהומה? כל רופא טוב היה עושה בדיוק את אותו הדבר. המטופל היה צריך אותי, אז הלכתי".

הוא הוסיף כי מעולם לא היה לו ספק שהוא יצליח להגיע, וכי המחשבה לוותר בכלל לא עברה בראשו, כיוון שתפקידו של רופא הוא להיות שם עבור החולה שלו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

האף שלנו פונה לכיוון הנכון

אלול: העיקר שהאף פונה לכיוון הנכון. . . לילה של ימי הרחמים והסליחות, הרב עדין מדבר על "תשובה". אצלו, זה היה נושא חשוב. הוא א...