סיפר לי סבי מורי עט״ר הרב אליהו גרוסברג זצ״ל סיפור נפלא על ר' חיים שמואלביץ זצ״ל (ראש ישיבת מיר):
הולך היה ראש הישיבה להתפלל ביד אבשלום, והיו שואלים אותו התלמידים: רב׳ה, הרי אבשלום לא היה צדיק גדול, ומדוע הולך אתה להתפלל על קברו?
ענה להם הרב: הולך אני לשם לעורר רחמי שמים על ישראל, וכך אומר אני לקב״ה: "ריבונו של עולם, אתה כתבת בתורתך: 'בנים אתם לה' אלוקיכם', אז אנא, התבונן מה הם רחמי אב על בניו, ואפילו אצל בשר ודם. הרי אבשלום מרד באביו והורידו מכס המלכות, ולא רק זה אלא רדף אחרי אביו כדי להרגו, ובכל זאת כאשר נהרג אבשלום קונן עליו דוד: 'וַיֵּבְךְּ וְכֹה אָמַר בְּלֶכְתּוֹ בְּנִי אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי אַבְשָׁלוֹם מִי יִתֵּן מוּתִי אֲנִי תַחְתֶּיךָ אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי. . . וְהַמֶּלֶךְ לָאַט אֶת פָּנָיו וַיִּזְעַק הַמֶּלֶךְ קוֹל גָּדוֹל בְּנִי אַבְשָׁלוֹם אַבְשָׁלוֹם בְּנִי בְנִי' (שמואל ב' יט, א-ה) ואמרו חז״ל (סוטה י:) שאמר שמונה פעמים 'בני', שבע פעמים כדי להעלותו משבעת מדורי גיהנום, ופעם שמינית כדי להכניסו לגן עדן.
וכך הייתי אומר לריבונו של עולם: 'אם כך הם רחמי בשר ודם על בנו ואפילו במצב כזה, קל וחומר שיתעוררו רחמיך על ישראל בניך אהוביך'."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה