סיפור מדהים ומזעזע סופר על אשה אחת שהיה לה מן שגעון שכל תיק שהיתה רואה היתה פותחת אותו, מחטטת וסוגרת.
עגמת נפש גדולה היתה לבני ביתה שהלכו אתה כמה פעמים ברחוב וללא הודעה מוקדמת רצה לכיוון בחור ישיבה שנסחב עם תיק בדרכו לישיבה, ובחמת זעם קפצה לעבר התיק, פתחה, חיטטה ובמקרה הטוב… סגרה!
וכך היה עם אשה שהלכה עם תיק צד וכך עם זקנה עם סל ובעצם עם מי לא…
הקש ששבר את גב הגמל אירע בחתונה בה השתתפה אשה. והנה היא רואה אשה שנכנסה לאולם עם… תיק כמובן! ומיודעתינו קפצה לה על התיק ופתחה אותו…
בעלת התיק היתה אשה שידעה לצעוק! והיא הפעילה את כל הווליום ופתחה עליה בצעקות: "גנבת! ! ! חצופה! ! ! חטטנית! ! !" ותהום כל העיר.
הבנים של אותה אשה כבר לא יכלו לשאת את הבזיונות. לקחו אותה לביתה, הושיבו אותה בסלון ואמרו לה: "אמא שלנו, די! עד כאן! עד מתי נסבול בזיונות? הרי את יודעת אנחנו עוד מעט נכנסים לתקופת שידוכין ואף אחת לא תרצה שווגרת כזאת! למה את עושה את זה?"
פתחה האמא ואמרה:
"בני היקרים! אתם יודעים שאני ניצולת שואה ומה שאני עברתי שם שאף אחד מכם לא יתנסה בזה!"
וכאן היא סיפרה מה שמעולם לא העיזה לספר להם.
"שנה לאחר שנישאתי פרצה השואה. בעלי (הקודם) נרצח באכזריות על ידי הנאצים ימח שמם ונשארתי לבדי כשעובר בחודש מתקדם בבטני. ויהי כי כלו חדשיו ילדתי בן במזל טוב. כמובן שדאגתי כל הזמן להחביא אותו מעיניהם השטניות של הגרמנים. אלא שיום אחד שלחו אותנו ברכבת למחנות עבודה. בדרך לרכבת הלכתי כשבידי שני תיקים. תיק אחד עם כל מיני סמרטוטים ובתיק השני… בני בכורי מחמד עיני!
רגע לפני שאני עולה לרכבת מפקד האס אס צועק: 'את עם השני תיקים תזרקי מיד תיק אחד!'
וכמובן, מהרתי לזרוק את התיק עם הסמרטוטים. עליתי לרכבת. הרכבת פתחה בנסיעה. פתחתי את התיק כדי להוציא את התינוק. כמה חשכו עיני שבטעות זרקתי את התיק שבו היה התינוק… ומאותו יום קבלתי הפרעה נפשית. כל פעם שאני רואה תיק אני מחפשת את הילד שלי שם… עכשיו אתם מבינים מה עובר עלי!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה