לפני כיובל שנים באחד הישובים בארץ כמעט כל התושבים היו שומרי שבת, והקפידו שלא יכנסו בשבת מכוניות בשער הישוב מכניסת השבת ועד יציאתה. בשבת אחת נכנס לבית הכנסת אחד התושבים וכולו נסער ונרגש. הוא סיפר שסמוך מאד לישוב על פסי הרכבת מתנהלת בעצם השבת עבודה לתקון המסילה.
המתפללים הזדעזעו מחילול השבת בפרהסיא, שנעשה בקרבת מקום מגוריהם, ויצאו כולם כאיש אחד כי לעצור את העבודות. קבוצת המתפללים עמדה על הפסים ולא אפשרה לפועלים לבצע את העבודה. חלקם מחה בקול גדול על חילול השבת שנעשה, וחלקם מנעו בגופם את המשך העבודה.
המתפללים נגשו אל מנהל העבודה שהיה במקום ותבעו ממנו להפסיק את העבודה. המנהל השיב להם: "האמינו לי שגם אני הייתי רוצה לישב כעת בביתי בשקט ובמנוחה, אבל מה אעשה ואני כפוף להוראות הממונים עליי. אם תביאו לי אישור להפסיק את העבודות אני משחרר ברגע זה את כל הפועלים והולך הביתה''.
לרגע השתררה מבוכה קלה, ולפתע יצא מתוך קבוצת המתפללים יהודי נמוך קומה ורזה שהיה ידוע שאדם שקט מאד שלא השמיע את קולו בשום וכוח או עניין צבורי בבית הכנסת. הוא הפשיל את שרוולו והתקדם לעבר מנהל העבודה, ופנה אליו בקול זעקה: "לאיזה אישור אתה ממתין?''
הנוכחים היו בטוחים שהאיש הפשיל את שרוולו כדי להרים יד על מנהל העבודה שחלל שבת ופגע ברגשותיהם של אנשי הישוב, אך האיש המשיך וצעק: "האם אתה זקוק לאישור שאנחנו יהודים ונצטווינו בתורה על שמירת שבת? הנה לך, כאן על זרועי חקוק מספר המוכיח לך כאלף עדים שאנחנו יהודים. מספר זה נחקק על זרועי במחנה הריכוז אושוויץ, האם זה לא מספיק לך כדי להגיע למסקנה שאסור לנו לחלל את השבת''?
ומקירות לבו אמר בהתרגשות: "תראה, הנה כאן כתוב שאנחנו יהודים, ויהודים צריכים לשמור שבת''!
האנשים שהיו במקום נתקפו בהלם למשמע הדברים, אבל מה שקרה אחר כך הפתיע את כולם, גם את המתפלל נמוך הקומה שאולי לא ציפה לתגובה שכזו ממנהל העבודה. המנהל היה חיור כסיד ולא היה מסוגל להוציא מילה מפיו.
לאחר זמן קצר התעשת ופרץ בבכי סוער... גם הוא הפשיל את שרוולו והציג בפני הנוכחים את המספר שהיה חקוק על הזרוע שלו. בתגובה ספונטנית התנפל על המתפלל נמוך הקומה חיבקו ונשקו ואמר לו: "אחים אנחנו! אחים לאותו עם קדוש! אני מבטיח לך מהיום והלאה אני שומר שבת, עם או בלי אישור מהממונים עליי!הממונה היחיד יהיה מעתה רק רבונו של עולם! לאחר מכן אף אחד מהפועלים לא היה על המסילה. כולם הלכו הביתה.
(עלינו לשבח דברים חלק א')
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה