מעשה ביהודי ירושלמי תלמיד חכם מופלג שהתיישב בעיר הקדש צפת. הדבר היה לפני שנים רבות ובימים ההם ש''ס שלם עם כל מסכתות התלמוד היה דבר יקר המציאות, ובידו של אותו תלמיד חכם היה כרך אחד מהש''ס שהכיל את מסכתות ביצה וראש השנה בלבד.
ועל כן כיון שהיה לאותו תלמיד חכם אהבת תורה גדולה, ולא היו לו ספרים, הוא חזר פעמים רבות על שתי המסכתות שהיו לו, וכך עבר על מסכתות ביצה וראש השנה, שלשת אלפים פעמים.
לפני פטירתו בקש אותו תלמיד חכם לא לכתוב על המציבה שלו דברי שבח, רק לציין את העובדה שעבר על מסכת ביצה וראש השנה, שלשת אלפים פעמים. אולי, אמר האיש יעבור ביום מן הימים יהודי בבית הקברות, ויראה את מה שכתוב על המצבה שלי, ותכנס בו אהבת תורה, כמו שהיתה בי'.
שנים רבות עברו מאז פטירתו של אותו תלמיד חכם, ובן ישיבה ממשפחה מכובדת, פרק עול תורה ומצוות, לדאבון ליבם של משפחתו החשובה. כל מאמצי ההורים לא הצליחו. יום אחד חזר הבחור בתשובה שלמה, וביקש לחזור לישיבה שלמד. בתקופה קצרה הפך להיות מתמיד גדול, והיום הוא אחד האברכים המופלגים בעיר בני ברק, וזוכה להרביץ תורה בציבור.
זמן מה לאחר ששב בתשובה הוא סיפר להוריו, מה גרם לו לשוב מדרכו הרעה.
הזדמנתי לבית העלמין בו קבור תלמיד חכם שמצבתו היתה שונה מכל המצבות שהיו לידו. לא היה כתוב עליה דברי שבח, רק משפט קצר המציין שהוא עבר על מסכתות ראש השנה וביצה שלשת אלפים פעמים. המשפט הקצר הזה הצית את הגחלים הלוחשות שהיו חבויות בי, ואמרתי לעצמי, אם יהודי פשוט ללא שום תארים, מסוגל לעבור על מסכת ראש השנה וביצה כל כך הרבה פעמים, אז איפה אני? מה יהיה איתי? ונכנסה בי אהבת תורה וצמאון ללמוד תורה, ובו ברגע הפכתי להיות אדם אחר, והחלטתי לשוב בתשובה ולחזור ללמוד בישיבה.
(טובך יביעו לפרשת שופטים).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה