באפריל 1942, במהלך קרבות באזור "כיס דמיאנסק" (ליד העיר סטאראיה רוסה ברוסיה, אזור בשליטה גרמנית) מטוס ה-יאק-1 של הטייס הסובייטי אלכסיי מארסייב נפגע מאש גרמנית והתרסק מאחורי קווי האויב.
למרות שנפצע קשה ברגליו, מארסייב זחל וגרר את עצמו דרך יערות קפואים במשך 18 ימים רצופים עד שהגיע לשטח בשליטה סובייטית.
בעקבות נמק חמור וזיהום בדם שהתפתחו בזמן המסע, נאלצו הרופאים לקטוע את שתי רגליו מעל לברך.
מארסייב לא היה מוכן לוותר על קריירת הטיסה שלו. הוא עבר תהליך שיקום מפרך שנמשך כמעט שנה, במהלכו למד ללכת, לרוץ ואפילו לרקוד עם פרוטזות תותבות.
ביוני 1943 הוא עבר את המבחנים הרפואיים וחזר לחזית כמפקד טייסת.
מארסייב ביצע בסך הכל 86 גיחות מבצעיות ורשם לזכותו 11 הפלות של מטוסי אויב. מתוכן, 7 מטוסים הופלו לאחר שחזר לטוס ללא רגליו. באוגוסט 1943, לאחר שהפיל שלושה מטוסי פוקה-וולף Fw 190 בקרב אחד, הוענק לו עיטור "גיבור ברית המועצות".
סיפורו יוצא הדופן של מארסייב שימש כבסיס לרומן המפורסם של בוריס פולבוי, "סיפורו של אדם אמיתי" (Повесть о настоящем человеке), שהפך לרב-מכר עצום בברית המועצות ושימש סמל לגבורה ולעוצמת הרוח האנושית. הספר אף עובד מאוחר יותר לסרט קולנוע ולאופרה מאת המלחין סרגיי פרוקופייב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה