דווקא כאשר תהליך התיקון מגיע לסיומו, כל הרע שהיה חבוי בפנים — מתפרץ החוצה.
הדבר דומה למחלת אדמדמת[2], שבעת קינון המחלה עצמה, לא נראה דבר כלפי חוץ. רק כאשר המחלה נגמרת ומתפוגגת, היא יוצאת החוצה בצורת תפרחת אדומה, אך בעצם המחלה כבר עברה, והתפרחת שבחוץ היא רק סימן ליציאת הרעלים החוצה ולריפוי המחלה.
בספר "מעולם לא הבטחתי לך גן של ורדים", מתואר תהליך טיפולי בבחורה חולת נפש שבשיחות הטיפוליות עוברת תהליך הבראה, אך בפועל היא מידרדרת באופן קיצוני. כאשר הצוות הרפואי דן במקרה, כולם אומרים שהיא הגיעה למצב בלתי הפיך ואיבדה את היכולת לחזור לשפיות, ואילו המטפלת האישית שלה אומרת שהיא דווקא הולכת ומבריאה.
במילותיה שלה — "הסימפטומים מתגברים והמחלה נרפאת", או באופן חריף יותר — "הסימפטומים מתגברים מפני שהמחלה נרפאת".
כלומר, תהליך הרפואה הוא שמגביר את הסימפטומים מפני שהרעלים יוצאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה