אסור להסתכל רק על החיצוניות השטחית – היא תמיד מטעה!
הרווארד וסטאנפורד (הסיפור מיועד לאלה מביננו הממהרים לשפוט אנשים על־פי המראה החיצוני. . .).
אישה ובעלה הלבושים בצניעות ירדו מהרכבת ופסעו ללשכתו של נשיא אוניברסיטת הרווארד, ללא קביעת פגישה מראש. המזכירה העיפה בהם מבט והחליטה שלאנשים פשוטים ועניים אלה אין כל עסקים בהרווארד.
"אנו מבקשים לראות את נשיא האוניברסיטה", אמר האיש בקול רך.
"הוא עסוק ויהיה עסוק כל היום", סיננה המזכירה בשפתיים קפוצות.
"אנו נחכה שיתפנה", אמרה האישה.
המזכירה התעלמה מהם, בתקווה שהזוג ילך. אך הם המתינו בסבלנות.
בחוסר רצון החליטה לבסוף להפריע לנשיא. "אולי תראה אותם לדקות מעטות, והם יעזבו", אמרה.
הסכים ויצא לקראת הזוג.
פנתה האישה לנשיא: "בננו למד בהרווארד, היה מרוצה כאן, ואהב את המקום מאוד. לפני כשנה נהרג בתאונה. בעלי ואני היינו רוצים להקים יד לזכרו, במקום כלשהו בקמפוס".
הנשיא לא התרשם מדבריה. ובחוסר סבלנות בולט אמר: "גבירתי, איננו יכולים להקים אנדרטה לכל אדם שלמד כאן ונפטר. אם היינו עושים כך, המקום היה נראה כבית קברות".
"הו, לא", הסבירה האישה במהירות, "איננו רוצים להקים אנדרטה. חשבנו שאולי אפשרי לתת בנין שלם להרווארד".
נשיא האוניברסיטה הביט בהם בזלזול ואמר: "בניין? יש לכם צל של מושג כמה עולה להקים בניין? השקענו לאחרונה 7. 5 מיליון דולר בהקמת הבניין לפיסיקה כאן בהרווארד".
לרגע שתקה האישה.
הנשיא נראה מרוצה. (סוף־סוף הוא יוכל להיפטר מהזוג הזה.)
ואז פנתה האישה לבעלה ואמרה בניחותא: "זה כל מה שעולה להקים בניין באוניברסיטה? אז למה שלא נקים אוניברסיטה משלנו?"
הנהן בעלה בראשו בהסכמה.
הנשיא נדהם ופניו נפלו במבוכה רבה.
גברת ומר סטאנפורד קמו והלכו לדרכם. הם נסעו לפאלו אלטו, קליפורניה, שם הם הקימו אוניברסיטה הנושאת את שמם, אוניברסיטת סטאנפורד הידועה, כיד זיכרון לבנם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה