קדושת בית הכנסת
אבי מורי שמע מזקני הכפר אולדמנצור על מעמד ברכת הלבנה שהתקיימה באותם ימים. באותם ימים שרר מתח רב בכפר, על כן מיד לאחר ברכת הלבנה נגשו אנשי הכפר להרה״צ רבי כליפה אלמליח זיע״א ושאלוהו אודות השמועה על בוא הנאצים. אמר להם רבינו: ״אכן יבואו לכאן הנאצים, אך לא יצליחו לבצע את זממם, זאת בזכות ששמרנו על כבוד בית הכנסת ולא דיברנו דברים בטלים בתוכו״. ורבות רבנו עורר על קדושת בית הכנסת, והיה שגור בפיו דברי הזהר פרשת תרומה (עמוד קלא:). תרגום: מי שמדבר בבית כנסת בדיבורים של חול, אוי לו שמראה פרוד, אוי לו שגורע האמונה, אוי לו שאין לו חלק באלקי ישראל, שמראה שהוא אין לו אלוקים, ולא נמצא שם, ואין לו חלק בו, ולא מפחד ממנו, ונוהג בזיון בתיקון העליון שלמעלה.
והגאון רבי אברהם סבע זצ״ל ממגורשי ספרד, בספרו צרור המור פרשת בהר, כתב: ״וכן נמשך להם הגירוש בספרד מצד חלול שבת מחלוקת וקטטה בבתי כנסיות בשבתות וימים טובים, עד שבעונותינו סבבו לעשותם בתי עבודה זרה. רבי פלוני ראה בית כנסת שהייתה בו מחלוקת. ואמר חוששני שיהא בית עבודה זרה, ולימים מועטים נלקח לבית עבודה. וכל זה לפי שלא היה להם יראת מקדש״. הרבנים מחו בכל תוקף בידי השותים ערק ואוכלים ביצים בבית הכנסת בתפלת שחרית, שהרי פסק שו״ע (סימן רפט הלכה א): אין לאכול קודם הקידוש.
סידנא בבא חאקי זצ״ל צעק רבות על חילול קדושת בית הכנסת, קדושת ספר תורה, אכילה קודם קידוש. והוסיף שיש בזה חשש כפירה שח״ו אין השכינה שורה בבית הכנסת, ומשה רבנו ע״ה אמר בפרשת נצבים: ״פן יש בם איש אשה אשר לבבו פונה היום מעם ה׳. . . לא יאבה ה׳ סלוח לו, כי אז יעשן אף ה׳ וקנאתו באיש ההוא״ — בר מינן על ככל ישראל. ואדם כזה כדאי לו שלא יבוא לבית הכנסת ויתפלל בביתו. מתוך דרשת הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ״ל (ספר שיירי הנפש סימן ט).
והגה״צ כמוהר״ר יעיש קריסיפין זיע״א כתב בספרו פרח שושנה (ויקרא שמיני י׳, ט): ״יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמותו חקת עולם לדרתיכם״. ופירש הרב ״ובניך״ — ר״ת ובהתפללך בבית כנסת נאסר יין ע״פ מה שפירש בעל הטורים ז״ל. תשת — ר״ת תפלת שכור תועבה. יורה שכל זמן שבית המקדש קיים ישראל מתכפרים על ידי הקרבנות, אבל בזמן הזה ״ונשלמה פרים שפתינו״, וכמו שבבית המקדש אסור לכהן לשתות יין, כמו כן בבית הכנסת אסור לשתות יין, ואם שתה אין תפלתו תפלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה