ביום פטירת הצדיק רבי שלום הלוי זצ״ל, כשבאו הח״ק לחפור לו קבר, כל מקום שניסו לחפור, האדמה היתה קשה ולא הצליחו, עד שאמרו: אולי ננסה לקברו ליד אביו. ומיד שהחלו לחפור הרגישו בקלילות גדולה, כשהקבר הולך ונחפר לפניהם בלא קושי, למרבית הפלא.
בכל השנים מיום פטירתו של הרב, ניסו הח״ק מספר פעמים לקבור לצידו איזה חכמים, ובכל פעם שהיו מנסים היו החופרים טוענים שהאדמה קשה כסלע. וכך עזבו את אותה החלקה, ורק עתה כשהיו צריכים את המקום לרבנו שהיה קשור בעבותות האהבה, הסכימה הקרקע להתרכך.
בשעת פטירתו היו מחייכות, וכבר אמרו בגמרא (כתובות קג, א): מת מתוך שחוק סימן יפה לו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה