הרמב״ם אשר כבר היה ידוע כרב ופוסק, רצה ללמוד גם את חכמת הרפואה. והנה שימעו של הרופא הדגול התפרסם בכל האיזור, במרוקו ובארצות הסביבה. גם הרמב״ם רצה ללמוד מאותו רופא פרקים בחכמת הרפואה. אלא שאותו דוקטור, שונא יהודים היה. ואינו מסכים בשום אופן ללמד יהודים אומנות זו המכבדת את בעליה.
מה עשה הרמב״ם? עשה עצמו כאילם, ובא אל אותו דוקטור. ובתנועות ידים הציע עצמו להיות שוליה ועוזר לפרופסור הנודע. אותו רופא, הסיק מתנועותיו של הרמב״ם כי האילם הזה, אשר עומד מולו יודע כבר כמה דברים בעולם הרפואה והרוקחות, ורכש לו ידע מוקדם אשר יוכל להיות לו לתועלת.
הדוקטור אישר את הצעתו ולקח את האיש ה´אילם´ ככח עזר בצוותו. וכך התלווה הרמב״ם וראה את שיטות הרפואה השונות. אף נוכח היה בניתוחים כבירים שביצע הרופא. והיה לו לעזר בעת פעולותיו.
התולעת הקטנה שגילתה את הסוד
ובפעם אחת בעת ניתוח מעיים מסובך, גילה הרופא תולעת מסוכנת במעיו של החולה. אבל לא יכול היה לסלקה בשום אופן. התולעת היתה קשה, לחתכה לא ניתן, לנתקה בכח לא הצליח ולהרחיב את פצע הניתוח? הרי זו סכנה נוראה. מה לעשות? ?
ראה הרמב״ם את המצב ומיד אמר: הביאו לי עלה ירוק!
הביאו את העלה. נטל הרמב״ם את העלה, קירב אותו אל התולעת. ראתה התולעת את העלה, מיהרה לזחול אליו ויצאה מיד מגופו של החולה.
נדהם הרופא מן העיצה הגאונית. בקלות הציל עוזרו, חולה ממות בטוח. איך ידעת שעלה יכול להיות תרופה? ענה הרמב״ם שלמד זאת מדברי הנביא יחזקאל (מז יב): שאמר "והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה" – העלה הוא סוג של תרופה.
אחרי שהתגבר הדוקטור על תדהמתו מההברקה הנפלאה של עוזרו ה´אילם´. רק עכשיו תפס את הפלא הנוסף: העוזר שלו, האילם המפורסם, הצליח לדבר.
´הלא דיברת? ´, שאל כשהוא תובע לדעת ´איך זה יתכן? ´.
העלה כתרופה
השיבו הרמב״ם: ´אכן, איני אילם כלל. אלא שמאוד חפצתי לדעת רפואה. ושמעתי כי אינך מוכן ללמד יהודים. החלטתי שלא אפתח פי בדיבור וכך לא תדע שורשי´.
התפייס הרופא ברוב בושתו אשר נתגלתה שנאתו העצומה והעיוורת לכלל האומה הנבחרת, ועל אתר התיר לו ללמוד מטכנולוגיות הרפואה שידע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה