סיפור לשולחן השבת:"כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל''
מסופר בפרשה שיעקב נאבק עד עלות השחר עם המלאך – שרו של עשיו ונצח אותו. נצחון במושגי העולם הוא שאחד מכניע את השני, אך נצחון במושגי התורה איננו דוקא בהכנעה של הצד השני, יעקב השתחווה לעשיו ונתן לו את ההרגשה שהוא מנצח, אך במישור הרוחני הוא נצח אותו כאשר נאבק עם המלאך – שרו של עשיו ונצח אותו.
מסופר על מלך ספרד ששמע שיש אדם שהוא מומחה לקליעה למטרה בחץ וקשת אשר מעולם לא החטיא את המטרה. המלך שאף הוא התמחה בקליעה למטרה הזמין את האיש לארמונו וביקש ממנו לעשות איתו תחרות לקליעה למטרה. התחרות נערכה במעמד השרים והנכבדים של המלך. מפני כבודו של המלך הוא התכבד להיות ראשון, והוא הצליח לירות את כל החיצים לתוך העיגול הפנימי.
אחריו ירה הקלע המומחה את החיצים שפגעו מחוץ לעיגול הפנימי. המלך הוכרז כמנצח, אך אחד משריו הסב את תשומת ליבו של המלך לעובדה שהקלע המומחה ירה את כל החיצים בתוך אותה נקודה אך מחוץ לעיגול הפנימי. המלך לא התייחס להערה זו הוא היה שמח בנצחונו וגם השרים חזקו אותו באומרם שהמלך הוא המנצח. כאשר כל השרים והנכבדים הלכו לביתם, נשארו המלך והקלע – הצלף לבד. האיש פנה אל המלך ואמר לו שהוא שמח בשמחתו של המלך על נצחונו, אך רציתי לאמר לך דבר ביני לבינך שלא אמרתי זאת בנוכחות השרים שלך אמר האיש. האם שמת לב שהחיצים שלך עשו הרבה חורים אחד ליד השני בתוך העיגול הפנימי ואילו החיצים שלי נכנסו אחד בתוך השני בתוך העיגול החיצוני? ! !
דע לך המלך שיכולתי לנצח אותך ולירות את כל החיצים אחד בתוך השני בתוך העיגול הפנימי, אך לא רציתי לפגוע בכבודך וגם חששתי שאם אנצח אותך בנוכחות השרים שלך אתה תעניש אותי, לכן יריתי את כל החיצים מחוץ לעיגול הפנימי, אך כדי להראות לך שאני מומחה בקליעה ויכול לנצח אותך יריתי את כל החיצים לאותה נקודה וכמו שאתה רואה הפגיעות היו מדוייקות וכל החיצים פגעו באותה נקודה.
המלך העריך מאד את חכמתו של הקלע ואת יושרו והעניק לו מתנות רבות.
מכאן שאין לאדם להתפעל מנצחונות מדומים, וכן גם כאשר אדם צודק יש להזהר לא לתת לזולתו את התחושה שהוא מנוצח וידו על התחתונה. אפשר להיות צודק ולנצח בלי צורך להכניע את החבר שאיתו יש וכוח. וכך יעקב נתן לעשיו הרגשה שהוא המנצח למרות שבפועל הנצחון היה שייך ליעקב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה