הנוסע היהודי בנימין מטודלה (1170) סיפר את המעשה המופלא שקרה לשני פועלים שעבדו בהר ציון בהוראת הפטריארך הנוצרי:
"הם היו מוציאים את האבנים והרימו אבן ומצאו שם פי מערה. אמר אחד לחברו: ניכנס ונראה אם יש שם ממון. הלכו במבוא המערה עד שהגיעו לארמון אחד בנוי על עמודי שיש מצופה כסף וזהב, ולפניו שולחן זהב ושרביט ועטרת והוא קבר דוד ולשמאלו קבר שלמה המלך, וכל קברי המלכים ממלכי יהודה ושם ארגזים סגורים שאין איש יודע מה שבהם. ורצו שני האנשים ליכנס בארמון והנה רוח סערה יוצא מפי המערה והיכה אותם ונפלו לארץ כמתים ושכבו עד הערב.
והנה רוח אחד בא צועק בקול רם והוא כקול אדם: קומו צאו מן המקום הזה. . . והלכו אל הפטריארך וסיפרו את סיפור הקורות אותם, וציווה הפטריארך לסתום אותו המקום ולהעלימו מבני האדם עד היום הזה" (א. יערי מסעות א״י, ע״מ 41).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה