מסופר על יהודי ירא שמים שעשה את דרכו בכביש בין-עירוני ביום גשם סוער, ולפתע הבחין ברכב שתקוע בצידי הכביש. מיד עצר את רכבו בסמוך. "צריכים עזרה?" הוא פנה בשאלה לנהגת, שהיתה נראית חסרת אונים. "כן", השיבה האשה, "יש לי פנצ׳ר באחד הגלגלים ואני כלל לא יודעת איך להחליף גלגל". ללא אומר ודברים החנה היהודי היקר את רכבו מעט אחרי הרכב התקוע, וניגש למלאכה. הוא הוציא מרכבו את הציוד הנדרש, איתר את הגלגל החלופי של הרכב התקוע, הפשיל שרוולים והחל במלאכה. הגשם ששטף באותה עת את האזור לא מנע ממנו להמשיך במלאכתו.
כשסיים, נקש קלות על החלון וסימן לבעלת הרכב כי הוא סיים את מלאכתו. "נסיעה טובה", הוא איחל לה, ופנה חזרה לרכבו. "רגע", הוא שמע את קולה מהדהד אחריו. כשחזר לראות אם הכל בסדר, נתנה הנהגת בידיו חבילת שטרות ירוקים. "יש כאן 2, 000 דולר, אני מקווה שזה מספיק", היא אמרה במעט הססנות. "גברת, אני לא רוצה שום הון בעד המצוה שעשיתי", אמר וסרב לקחת לידיו את חבילת השטרות. "אבל כולך רטוב והקדשת זמן רב ואף עשית פה עבודה לא פשוטה", הקשתה הנהגת. "יש לי רעיון", השיב כמי שמצא פתרון לבעיה, "תשמרי את הכסף, וברגע שתראי מישהו שזקוק לעזרה – תתני לו את מלוא הסכום". הנהגת הסכימה בלית-ברירה, אמרה שוב תודה, וכל אחד מהשניים פנה לדרכו.
הנהגת פנתה אל בית-קפה שהיה סמוך לתחנת-דלק בקרבת מקום. עוד לא הספיקה להיכנס, וכבר שמעה את בעל המקום צועק לעבר אחת העובדות: "את מפוטרת!". העובדת ההמומה אספה את חפציה והחלה לצאת מהמקום בלי אומר ודברים. כשהגיעה אל פתח בית הקפה, היא נאלצה לעצור. ערימת שטרות ירוקים הונפה לעברה. "קחי, שיהיה לך עם מה לגמור את החודש עד שתמצאי עבודה חדשה", היא שמעה את קולה של הגברת שחסמה את דרכה, "זה מתנה מיהודי יקר שסרב לקחת תשלום בעבור החלפת גלגל בגשם שוטף", הוסיפה.
העובדת המפוטרת כל כך התרגשה, ניסתה להודות בקול שברירי, ומיהרה להסתלק מהמקום. כל שרצתה היה להגיע לביתה ולפרוק את אשר על ליבה בפני בעלה. כשהגיעה, גילתה כי הבית היה ריק מאדם. אך הנה עברו עוד כמה דקות וגם בעלה הגיע. כשעמד בדלת, היא הבחינה שכל כולו רטוב וידיו מעידות עליו שלא מזמן החליף גלגל של רכב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה