יעלה זכרו עם זכר הנופלים
אבי, מאיר סומפולינסקי, גוייס לצה״ל בראשית 1949, עם שובנו ארצה משליחות הקודש שלו בשבדיה (כמורה לצעירים אודים מוצלים מאש). משליחות קודש אחת הזדרזה אל שליחות קודש שניה.
אבא הופתע מהמחסור בספרי תורה במחנות צה״ל. עד מהרה מצא נתיב אל צמרת משרד הביטחון וטען בפני בכיריו שבידו להשיג ספרי תורה לחיילים. הוא הרחיב וסיפר על עבודת המאסטר שלו בהיסטוריה, שעניינה תולדות היהודים בדנמרק (משם עלו הוריי). הוא ציין את נושא הקהילות הקטנות הרבות שהיו פזורות ברחבי קופנהגן ובערי השדה, לצד בית הכנסת הגדול בקופנהגן.
בראשית המאה העשרים, לבקשת הרב הראשי לדנמרק, הרב ד״ר אברהם וולף, אסר המלך על קיום קהילות עצמאיות קטנות ברחבי דנמרק. זאת במטרה לרכז את כל יהודי דנמרק, המעטים, לקהילה מאוחדת אחת בבית הכנסת הגדול בקופנהגן. היהודים צייתו למלכם האהוב. בתי הכנסת הקטנים נסגרו והיהודים עברו מערי השדה לקופנהגן. אף בתי כנסת ביתיים בקופנהגן חברו לקהילה המרכזית. רוב ספרי התורה מבתי הכנסת שנסגרו נמסרו לבית הכנסת הגדול.
למשמע דברי אבי, אורו עיני הבכירים במשרד הביטחון והם שיגרו אגרת בהולה לועד בית הכנסת בקופנהגן, ששמח לשתף פעולה עם בן קהילתם, שזכה לעלות לארץ ישראל, לכונן עפרה, לחזות בראשית בניינה ולשרת בצבאה.
אבי הגיע לשליחותו בקופנהגן בניסן תש״ט (אפריל 1949).
ועד בית הכנסת הגדול הודיע לאבי על ההחלטה לתרום 31 ספרי תורה. הקהילה החרדית תרמה 8 ספרי תורה. שני בתי כנסת בעיר, בעלי עבר "מחתרתי", תרמו בנדיבות את חלקם.
שיכור מהצלחותיו, ריחף אבי אל קהילות בשבדיה ובפינלנד וגם בהן קצר הצלחה.
בשובו לקופנהגן הודיעו לו גבאי בית הכנסת הגדול על החלטתם לקיים בשבת א' באייר תש״ט הקפות פרידה לספרי התורה העולים לישראל. אבי, השליח מישראל, זכה בשבת זו לכבוד מלכים.
למחרת, פעיל בקהילה צבי הרמן, הסיע במשך 3 ימים על אופניו את ספרי התורה שנאספו בקופנהגן מבית הכנסת אל בית סומפולינסקי — ספר תורה אחד בכל רכיבה.
6 שנים קודם לכן, הסיע צבי הרמן על אופניו את ספרי התורה של בית הכנסת הגדול אל כנסייה קרובה — ספר אחד בכל רכיבה. משעייף, השלימו הכמרים את ההובלה הקדושה. ספרי התורה הוצפנו במרתף הכנסייה עד תום המלחמה ושובם של בני הקהילה משבדיה, אליה הוברחו מאימת הנאצים.
ב-ד' באייר תש״ט (1949) נמצאו בבית סומפולינסקי 59 ספרי תורה, תרומת קהילות דנמרק, שבדיה ופינלנד.
אבי כתב על כך בספרו: "הבית מלא קדושה".
השליחות הושלמה, אך כיצד יגיעו ספרי התורה לארץ הקודש? !
לא נמצאו תקציבים לאריזה ולהשטת ספרי התורה לארץ. אבי ניהל משאים ומתנים עם בעלי ספינות אשר כיוונו חרטומיהם לישראל. הסכומים שדרשו לא היו בהישג יד. עד אשר. . . חברת ספנות הולנדית הציעה לארוז בארגזי עץ ולהשיט את כל ספרי התורה ללא תמורה כמשימת קודש. לבקשת אבי, החברה הזמינה את סבי כאורח כבוד של הספינה. (למעשה, זו היתה העלייה שלו ארצה. לאחר זמן קצר הצטרפו אליו סבתי ודודתי הצעירה.)
בתמונה שפורסמה בעיתונות נראה טקס קבלת ספרי התורה בנמל תל-אביב ב-כ״ח בתמוז תש״ט (25. 7. 1949).
נוכחים: נציגי הרבנות הצבאית והאזרחית, סבי (מימין, משופם, במגבעת שחורה), אבי (ממושקף במגבעת לבנה) ורב החובל ההולנדי (בלונדיני, חובש כיפה שחורה).
יש להניח שספרי תורה אלה משמשים את חיילי צה״ל גם היום וישמשו אותם גם בעתיד.
אבי נפטר ב-ד' באייר תשס״ח — בחודו של יום, בתום 59 שנים מהשלמת שליחותו בגאולת 59 ספרי תורה עבור חיילי צבא ההגנה לישראל.
בתמורה לכל ספר תורה הוענקה לאבי שנת חיים.
זכה אבי וקברו נפקד ביום בו נפקדים קברות חללינו הקדושים.
יעלה זכרו עם זכר הנופלים.
נעמי ברוכי (לבית סומפולינסקי)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה