בדרך כלל הבבא סאלי לא היה מתכנן את נסיעותיו מראש, אלא בבוקר היה מבקש לנסוע ליעד מסוים, ומיד היו מארגנים רכב לצורך העניין. פעם אחת ביקש הבבא סאלי לנסוע לציון הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי זיע״א עשרה ימים לפני המועד, תוך שהוא בעצמו דואג שלא תהיה תקלה.
במהלך כל הדרך למירון ניכר היה שהרב מתרגש מאוד ויש אצלו תכונה מיוחדת. כשהגיעו לציון נכנס הרב למקום הקדוש, השתטח על הציון, נשא תפילה קצרה וביקש לחזור לנתיבות. גם בדרך חזרה הרב היה מתוח מאוד, והוא ביקש מהנהג שינהג בזהירות מיוחדת. כשנכנס לביתו הוא חש הקלה עצומה ואמר: "במו עיני חזיתי גזרה נוראה המרחפת על עם ישראל, ואילולא הנסיעה למירון והתפילה שהתפללתי שם, נדונו חלילה כולנו לאבדון."
כך היה גם בתקופת המתיחות ערב מלחמת שלום הגליל. הבבא סאלי מיהר לנסוע למירון. לאחר שהאריך בהשתטחויות על ציון הרשב״י בישר בשמחה למלוויו: "ברוך השם, יש בשורה טובה."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה