בספטמבר 2005, כחלק מפעילות כוח המשימה המשותף בעיראק ("Task Force Black"), נשלחו שני לוחמים בריטים מה-SAS למשימת מעקב סמויה בבצרה. המטרה הייתה לאסוף מודיעין על מפקד המשטרה המקומית, שנחשד בשחיתות ובשיתוף פעולה עם מיליציות שיעיות קיצוניות (כמו "צבא המהדי"). כדי להיטמע בשטח, הלוחמים התחפשו לאזרחים עיראקים מקומיים, לבשו גלביות ונהגו במכונית אזרחית.
התוכנית השתבשה כאשר שוטרים עיראקים, שהיו ככל הנראה חברי המיליציה בעצמם, זיהו שמשהו חשוד ברכב וניסו לעצור אותו במחסום משטרתי. הלוחמים סירבו להיעצר, מחשש שיימסרו לידי המיליציות ויעברו עינויים קשים.
חילופי אש כבדים פרצו במקום. הלוחמים הבריטים פתחו באש כדי להימלט, ומהירי נהרג לפחות שוטר עיראקי אחד. לאחר מרדף קצר, השניים כותרו, הוכו קשות ונלקחו פצועים ומדממים למעצר בתחנת המשטרה "אל-ג׳אמיאת" בבצרה.
הידיעה על מעצר הלוחמים הגיעה במהירות למפקדה הבריטית. הלוחמים הוצגו בטלוויזיה העיראקית כשהם פצועים, והיה ברור כי חייהם נמצאים בסכנה מיידית.
הדרג המדיני והפיקוד העליון בלונדון היססו וסירבו לתת אישור ("אור ירוק") למבצע חילוץ צבאי, מתוך רצון לפתור את המשבר בערוצים דיפלומטיים מול ממשלת עיראק כדי למנוע תקרית בינלאומית.
מפקד הכוחות המיוחדים בשטח (קצין בדרגת לוטננט-קולונל) הבין שכל דקה קריטית. הוא החליט להמרות את הפקודות הישירות של הממשלה ופקד על כוח של כ-20 לוחמי SAS לפרוץ לתחנה. הבריטים לא לקחו סיכונים ושלחו כוח משוריין כבד.
טנקים ונגמ״שים בריטיים דהרו לעבר כלא בצרה, רמסו את חומות המתחם ופרצו לתוך תחנת המשטרה. הלוחמים הסתערו על הבניין, אך גילו להפתעתם שהשבויים אינם שם – השוטרים המקומיים כבר הספיקו להבריח אותם לבית מסתור סמוך של המיליציה השיעית.
לוחמי ה-SAS לא ביזבזו זמן והחלו לחקור במהירות ובאלימות את השוטרים העיראקים. השוטרים שחטפו מכות רצח מהלוחמים נכנעו וגילו ללוחמים את מיקום הבית. לוחמי ה-SAS פשטו על הבית בו-זמנית מכמה פתחים ומצאו את שני חבריהם קשורים באזוקים בחדר האמבטיה, חבולים אך חיים, שניות לפני שהוצאו להורג.
לאחר שהחילוץ הצליח, הממשלה הבריטית זעמה על הפרת הפקודה ואיימה להעמיד לדין משמעתי את המפקד שהוביל את הפעולה.
בתגובה, הציבו לוחמי הקומנדו אולטימטום חסר תקדים: איום בהתפטרות המונית של כל לוחמי היחידה. הלוחמים הבהירו שהערך העליון של "לא משאירים פצועים מאחור" קודם לחוקי הפוליטיקה. הממשלה הבריטית נאלצה לסגת, העניקה אישור רטרואקטיבי למבצע, והאירוע נשאר כאחד מרגעי המופת של היחידה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה